אור ברסלב

בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר

תשובה צו

תשובה צה

סקאלא יום ב' כ"ח ניסן תרי"ח לפ"ק.. ה' ישפות שלום וברכה לכבוד אה' ידידי הרבני המופלג החריף ובקי כ"ש מ' מנחם מענדל סי' מ"צ בק' טאלמיטש.

מכתבו קבלתי ונהניתי מאד כי נתבשרתי בו בשורה טובה שנתקבל רו"מ למ"צ בשם אצל כבוד ידיד עליון ויד"נ הרב החסיד המפורסים בש"ק האב"ד דשם וע"ד שאלתו ששאלוהו בע"פ העבר שנפל יי"ש חמץ ברוטב של בשר ואסר רו"מ ע"פ דברי הח"צ סס"י כ' והפרמ"ג באו"ח במ"ז סי' תנ"א סקכ"ז יפה הורה ושכנגדו חלק עליו ואמר שיי"ש ברוטב של בשר הוי נטל"פ אני אומר שטעם החולק פגום הוא ומי הגיד לו זה כי אין להקל בזה מצד הסברא רק אם יש בזה סמך מש"ס וראשונים בא וראה מ"ש רמ"א בתשו' סי' נ"ד וז"ל מדפשיט לראבי' שכתב המרדכי בשמו דביורה הוי לפגם ש"מ דפשוט שהוא נדון כדברים המאוסים וכנבלה מוסרחת דבלא"ה מנ"ל לראבי' שהוא לפגם ע"ש וק"י ב"ב של ק"ו שאין לשום חכם בזה"ז להורות ע"פ אומדן דעתו באיסור שנפל להיתר שנטל"פ במה שאינו מבואר בש"ס ובתשו' נו"ב מה"ת חיו"ד סי' ס"ז כ' וז"ל ע"ד היין שהושם בחביות שנשתמש בו מקודם יי"ש של יי"נ מרגישים ביין זה טעם וריח של יי"ש והכריע הגאון מוה' אלעזר אבד"ק רעכיניץ לאיחור ואינו מועיל בזה נטל"פ והביא ראיה מדברי המג"א בסי' תנ"א סק"מ ומדברי הט"ז סי' תמ"ב סק"ד והנה אם מצד שלא היה החביות ב"י אתינן עלה הא ודאי שיפה דן ויפה הורה. ואמנם אני מסתפק שדברי הט"ז שם מיירי במי דבש שבשלוהו ביורה של יי"ש שהיי"ש מצ"ע נטל"ש במ"ד כמ"ש הט"ז שם בפי' כו' אבל יי"ש ביין אולי גם מצד עצמו פוגם הוא בטבעו אפי'

**((א

) ולכאורה קשה ע"ז מד' רש"י ביבמות דקי"א ע"ב ד"ה אבל שכ' אבל בהא דאקיים מצות יבום בשתיהו אלמא דבקטנה קיים ג"כ מצות יבום וכן מורה לכאורה לשון הרמב"ן שהביא הרא"ש בפ' ב"ש סי' ח' ע"ש אבל י"ל לפענ"ד דש"ה דאפשר לקיים יותר מצות יבום לגבי הקטנה דהא הגדולה כבר פסלה להכי קרי לה הש"ס דאקיים מצות יבום וכל מה דאפשר לקיים כבר נתקיים והמותר בלא"ה א"א להתקיים וכן הרמב"ן לא קאמר התם אלא במאי דפשע בעצמו במאי דלא יבם את הגדולה והיה מקיים מצות יבום דאורייתא אבל מד' רש"י בכאן יש לומר כתי' אאמו"ר הג' זללה"ה.)** בעין ואעפ"כ אין בידי להקל בזה דמי יכריע אם נטל"פ או לשבח כו' סוף דבר שיפה הורה והכריע הגאון מוהר"א להחמיר ואפי' בהפ"מ אף כי הייתי מתון אעפ"כ לא הייתי מקיל עכ"ל והרי לחוש שלנו ודאי יי"ש פוגם ביין בריחו וטעמו ומקפידים הרבה בזה שלא ליקח כלי מיי"ש ליתן בתוכו יין עד שמדיחין אותו כ"פ עד שלא נשאר כלום מממשו ומריחו ואפ"ה החמירו הני תרי גאוני ארץ הנו"ב והאור חדש ז"ל אפי' בהפ"מ כי אין להקל בזה משיקול דעתינו במה שלא נתבאר בש"ס וקדמונים שנטל"פ בודאי והרי בש"ס ע"ז נסתפקו בעכברא דמתא אי נטל"פ בשכר וחומץ ובפוסקים ביו"ד סי' ק"ד נחלקו בזה לענין שומן וכיוצא אף שלפי מה שנראה להחוש הוא פוגם בודאי ע"כ אין להחולק בזה מקום. אמנם מה שהחמירו הח"צ והפרמ"ג דיי"ש הוי לטעמא עבידא ואינו בטל אפילו באלף ד"ז אינו מוסכם ובתשו' פנ"י ס"א חא"ח סי' ח' האריך וכ' בפשיטות דפשיטא יותר מביעתא בכותחא דגם יי"ש בטל בס' ואפשר בפחות מס' כדקיי"ל ביי"נ דבטל בששה חלקים מים כיון דבטל טעמו וכן יי"ש אם נותנים בו עשר חלקים מים או עשרים פשיטא דאין כאן טעם יי"ש כלל כ"א הריח וריחא לאו מילתא היא עכ"ל אבל טעם לפגם לא הוי לכ"ע ולא יכולתי להאריך יותר ושלום כנפשו ונפש הדו"ש. שלמה במוהר"י זללה"ה חונפ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

בית שלמה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה