אור ברסלב

בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר

תשובה פט

תשובה פח

סקאלא מוש"ק ב' אייר תרי"ד לפ"ק. אשוב ואו"ש לכבוד אה' ידידי הרבני המופלג מ' שלמה והרבני המופלג מ' ליבר שו"ב:

ע"ד מכתבם אשר באו להשיג עלי מדברי הנו"ב מ"ק חיו"ד שכ' שלא הקילו באין מתכוין לבטל אלא בדבר שהיא כבר מעורב אלא שעדיין לא נתבטל אבל לערב לכתחלה אסור אף אינו מתכוין לבטל האמת שכ"כ שם בנו"ב סי' כ"ו. והנה בנו"ב מה"ת חיו"ד סי' נ"ז ג"כ כ"כ אבל אני תמה עליכם הלא אני הבאתי שם מדברי הט"ז ובט"ז מבואר דאף לכתחלה מותר לערב אם אין כוונתו לבטל אם א"א בע"א ועיין בט"ז סי' קל"ז סק"ד וכ"מ מט"ז א"ח סי' תנ"ב סק"ה וכ"מ בר"ן פ' אין מעמידין הובא בט"ז סי' צ"ט וכ"מ מתשו' ריב"ש סי' שמ"ט הן אמת שעלה ע"ד שאין ראיה מדברי הט"ז הנ"ל וגם מדברי הר"ן הנ"ל דשם אדרבה כוונתו להוציא האיסור מתוך ההיתר כמו בהגעלה או ההיתר מתוך האיסור כמו בהך דסי' קל"ז שמוציא היין כשר מתוך כלי של יי"נ בזה שפיר מותר כל שאין מתכוין דהא אדרבה מתכוין להיפך אלא שא"כ גם מדברי הא"ח שהובא ביו"ד סי' פ"ד בדבש שנפלו בו נמלים אין ראיה דשם נמי כוונתו אדרבה לסנן הדבש מהנמלים וא"כ אין ראיה לבעלמא היכא דאין כוונתו לבטל דשרי אף אם כבר מעורב וא"כ תקשי מניין להו להפוסקים בעלמא דין זה דבאין כוונתו לבטל לא הוי מבטל איסור לכתחלה אלא שי"ל שהוציאו כן מדברי הטא"ח סי' תנ"ג שמתיר לטחון כיון שאין כוונתו לבטל רק לטחון. וזה נראה בדעת הפר"ח שם סי' תנ"ג שכתב לחלק בכך שאף מוהר"מ בתשו' הרשב"א שאין סובר כהטור ואוסר לטחון משום דהוי כמבטל איסור לכתחלה מ"מ מודה בהך דהגעלה וכן בדין הא"ח בדבש שנפלו בו נמלים וא"כ לפי זה שפיר י"ל כדברי הנו"ב דלכתחלה אסור לערב אף אם אין כוונתו לבטל כיון שעכ"פ אין כוונתו להוציא האיסור משם ולהפרידו מההיתר וכ"נ שמחלק הפר"ח בסי' קכ"ב סק"ג ומש"ה כתב דחילוק הר"ן אינו מספיק למאי דקשרינן ליתן בו שכר לכתחלה בידים עש"ה אמנם מדברי הריב"ש הנ"ל מבואר דבכל ענין שרי דהא מתיר לכתחלה לשום יין בכלי שדבקו נסריו בחלב מה"ט ותימה על הפר"ח שבסס"י קכ"ב חולק על הר"ן מטעם הנ"ל ובסס"י פ"ד מסכים עם הריב"ש מטעם שאין כוונתו לבטל והביא ראיה מדברי הא"ח בדבש שנפלו בו נמלים ולפי הנ"ל אין כאן ראיה כלל וגם בגוף הדין סותר דברי עצמו מה"ט דכתיבנא וקצרתי וגם מדברי הפרמ"ג יו"ד סי' צ"ד במ"ז סק"ז מבואר דכל היכי דא"א בע"א או שיש טירחא בכ"ע שרי אם אין כוונתו לבטל אף לערב לכתחלה והבאתיו במכתבי הקדום ודלא כהנו"ב והראיה שהביא בנו"ב שם מדברי הרשב"א והובא בש"ע סס"י צ"ט וסי' קכ"ב באיסור מועט שנבלע בכלי שמשתמשים בו תמיד בשפע אז מותר ואף בכה"ג פליגי הרא"ה והר"ן הא בכלי שלפעמים משתמשים בדבר מועט אסור והוא מטעם שאין מבטלין איסור לכתחלה אף שאין כוונתו לבטל רק לבשל בהקדירה ע"ש. הנה אף שמשמע כן מדברי הט"ז סס"י צ"ט דטעם האיסור משום א"מ איסור לכתחלה אבל אני תמה דאדרבה מד' הרשב"א האלו מוכח להיפך דאם תאמר דבכה"ג שייך האיסור דא"מ איסור לכתחלה א"כ אמאי מתיר הרשב"א להשתמש בכלי שדרך להשתמש בה רק בשפע ואכתי איסורא דא"מ איסור לכתחלה היכא אזיל דהא חז"ל שאסרו לבטל איסור לכתחלה לאו מטעם גזירה אסרו רק שזהו גופא אסור לבטל איסור לכתחלה וא"כ מה בכך שא"א לבא בשום פעם לידי נתינת טעם אכתי אסור לבטל איסור לכתחלה ועוד דהא דברי הראב"ד הובא בר"ן פג"ה דמה"ת אסור לבטל איסור לכתחלה וא"כ אמאי מתיר הראב"ד לבשל בכלי שנבלע בה איסור משהו שא"א לבא לידי נ"ט כמבואר בר"ן פא"מ בשמו הובא בט"ז סס"י צ"ט א"ו מוכח להיפך דמצד איסורא דאין מבטלין כו' אין איסור לבשל בקדירה שנבלע בה איסור מיעוט כיון שאין כוונתו לבטל רק לבשל בתוכה רק בכלי שדרך להשתמש לפעמים בדבר מיעוט אסור להשתמש בה אף בשפע משום גזרה שמא ישתמש בה בדבר מיעוט כמו שאסרו חז"ל כלי שאב"י אטו שמא ישתמש כשהוא ב"י משא"כ בכלי שדרך להשתמש תמיד בשפע לא גזרינן ומטעם שא"מ איסור לכתחלה ג"כ אין איסור משום שאין כוונתו לבטל רק לבשל כנ"ל וזה נ"ל ברור בד' הראב"ד והרשב"א ודלא כהנו"ב (ב) וכצ"ל לכאורה לשטת הרשב"א שסובר דטעמא

**((א

) דברי אאמו"ר הג' זללה"ה נכונים לברורים וכן מבואר בתשו' נו"ב מה"ת חיו"ד סי' נ"ח כיון דמשערין בכל היורה אבל היכא דהתבשיל היה פחות מהיורה ויש בו חלק איסור משערינן כפי כל האיסור ודלא כמ"ש הלב"ש בח"ד לה' תערובות סי' י"ז רק כמ"ש בספר חו"ד בסי' ק"ג והוא מלתא דסברא דמי גרע אם היה האיסור לבד בהכלי דמשערינן בכל האיסור כיון דלא ידעינן כמה בלע וא"כ מאי מועיל בהם עוד היתר הלא נימא דבלע גם את האיסור גם את ההיתר רק דהיכא דלא הי' בכח הכלי לבלוע הכל אז אמרינן לשער בהכלי לפי ערך הבליעה משניהם וז"ב.

(ב) גם בספר פתחי תשובה בסי' פ"ד השיג על הנו"ב בזה ועיין בשו"ת השיב משה סי' ל"ח והנה הלום ראיתי בספר יד אפרים בסי' ס"ט במאי שכתב על דברי החוו"ד גבי שומן ששהה ג"י בלא מליחה דהביא ראיה דאע"פ שאין כוונתו לבטל אסור לערב דאל"כ למאן דאית לי' אפשר לסחטו מותר והיה מותר לכתחלה לבטל חתיכה שבלעה איסור עם מים שיש ס' נגד האיסור כיון דכן הדרך לבשל בשר במים ע"ש דמזה הוכיח דאסור לערב ואני אומר דלשטתו מי ניחא דהא על כל פנים הוכיח דהיכא דשופך המים ואינו נהנה ממנו יותר כמו גבי הגעלה וא"כ יהיה תקנה לח' שבלעה איסור לבשלה במים ולשפוך המים ובאמת מכח הוכחה זו הוכיח גדול א' בתשו' פי' ס"ב סי' כ"א דאף בזה אמרינן אין מבטלין איסור לכתחלה מדלא קתני האי תקנתי' והגעלה דכלים שאני ע"ש כו' האריך מאוד אכן אחר כך מביא בשם תשו' הרשב"א דל"ש בכה"ג אפי' לגבי אוכלין אין מבטלין איסור לכתחלה וכתב דהמערער אח"ז ראוי לגעור בו בגערה ומה מאוד צדקו בעצה זו החו"ד והי"א שם דנובע מדברי הרשב"א ז"ל ואע"פ שהגדול בתשו' פ"י שם פליג על הא דרשב"א אך לאו מר ברי' דרבינא חתום עלה וע"כ לדחות קושית הי"א הנ"ל כמו שדחה הגדול הנ"ל בעצמו דדינא קתני תקנתי' לא קתני וא"כ גם ראיות הי"א להחזיק דינו של הנו"ב מכח הוכחה הנ"ל אינו מוכרח אולם לענין הלכה נראה לכאורה כדברי הנו"ב מפסק הרמ"א בהג"ה סי' קכ"ב ס"ב בשם או"ה דאסור להשתמש במי הגעלה והיא דלא כהר"ן פא"מ שהביא הט"ז סס"י צ"ט וכן כתב לפסק הלכה בספר ח"מ בסי' תנ"ב ועיין בש"ע של הגאון החסיד מלאדי ז"ל סי' הנ"ל אלמא דבמערב אסור אף דאין כוונתו לבטל ואדרבה הא שם כוונתו להוציא האסור וכמ"ש אאמו"ר הג' זללה"ה בריש דבריו ואף על פי כן אסור אולם י"ל דהתם מי הגעלה הוי הפסד מועט אבל בהפסד מרובה מותר בזה וכמ"ש אאמו"ר הג' ז"ל בסוף התשובה.)** דקדירה שאב"י מותר לבשל מה"ת בתוכה אף דאכתי ראוי לגר משום דטעם פגום לא אסרה תורה בכלל טכ"ע וקשה אכתי הא אין מבטלין איסור לכתחלה ולדברי הראב"ד מה"ת הוא ואף לדברי התוס' שהוא רק דרבנן מכל מקום למ"ל טעמא משום גזרה אטו ב"י כמבואר בש"ס שילהי ע"ז בלא"ה אסור לכתחלה לבטל ולפי הנ"ל א"ש דלענין בלוע בכלי ל"ש א"מ איסור לכתחלה כיון שאין כוונתו לבטל רק לבשל שוב ראיתי שהרא"ה בבדה"ב ב"ד סש"א ד"ה בענין נטל"פ הרגיש בקו' זו על הרשב"א והרשב"א במ"ה השיב עליו ובתי' הראשון נראה שכיון למ"ש. אמנם מדברי התוס' פסחים ד"ל ע"א מבואר דאף בבליע' שבקדירה שייך א"מ איסור לכתחלה אף שאין כוונתו רק לבשל וכ"מ מדברי הרא"ה בבדה"ב שם ומדברי הרא"ה בבדה"ב בית ד' שער ד' ד"ה עוד כ' שכלי שנבלע איסור מיעוט ע"ש וכ"מ מדברי הר"ן שם פא"מ מכל מקום מדברי הרשב"א והראב"ד הנ"ל מבואר כמ"ש ודלא כהנו"ב שהביא ראיה מדבריהם להיפך. אמנם אף לשטת התוס' והר"ן י"ל כמ"ש הפרמ"ג יו"ד סי' צ"ט במ"ז סק"ז. ושם סקט"ו דכיון שאין מתכוין לבטל רק לבשל לא הוי בכלל אין מבטלין איסור לכתחלה רק שכיון שאפשר שלא להשתמש בכלי זה ואין הפסד אוכלין אסרינן לכתחלה כמ"ש הט"ז שם סק"ז ובסי' קל"ז לפ"ז י"ל דאף התוס' והר"ן מודים דכל היכי שא"א בע"א או שיש טירחא שרי וע"ש בפרי מגדים ועל כל פנים סניף גדול לחלק מיהו הוי וז"ב ומה שעממו עלי במה שהשגתי עליהם שכתב לדמות לבית שאור וחרוסת הנה כוונתי שעל כל פנים למה אחזו דמיון שאינו דמה זה ענין לבית שאור וחרוסת שאינו דומה כלל רק עיקר החשש מחמת שהוא רותח בשעת הטחינה והנה בעיקר השאלה הנה כיון שאין בו רטיבת קצת רק נגוב לגמרי אף שבלוע בכלי יוצא בלא רוטב מכל מקום בנגוב לגמרי אינו מבליע רק כ"ק כמבואר בש"ך סי' ס"ט סקס"ד ובסס"י ק"ה סקכ"ג ועיין במג"א סימן תנ"א סקל"ז ובספר פנים יפות פרשת צו הוכיח דקליפה זו אינה מה"ת רק חימרא מדרבנן ע"ש ע"כ ודאי דיש להקל מטעמים שכתבתי במכתבי הקדום ובדברי הפ"י הנ"ל הארכתי במק"א ואכ"מ:

תוכן העניינים

בית שלמה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה