אור ברסלב

בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר

תשובה סא

תשובה ס

סקאלא יום ד' כ"ד אד"ש תרנ"ב. שפעת שלום וברכה לכבוד הרבני המופלג החריף מ' צבי דוד נ"י מק' אוסטילא.

מכתבו קבלתי. והאריך בשאלתו לענין מכירת חמץ. אמנם תורף שאלתו תלוי שפקפק על מה שנהגו למכור חמצו בע"פ ולהשכיר החדר שהחמץ בתוכו הא מבואר בא"ח סי' ת"ן דאסור להשכיר חדר להניח בתוכו חמץ אם הוא ע"פ או בחוה"פ. ואני א"י שום מקום פקפוק דהא מבואר שם באחרונים דדוקא אם משכירו בפי' לשום בו חמץ אבל בסתם מותר אף שיודע שהנכרי יחזיק בו חן וא"כ אף שמשכיר החדר ומוכר החמץ שבתוכו הא יכול להיות שהנכרי יוציא משם החמץ תיכף ויחזיק שם ד"א וכ"כ הג' בעל נו"ב בנוסח ש"מ שלו שנדפס בתשו' ש"צ ס' יוד וסי' י"א. והרשב"א בתשו' קע"ז שהק' אד' הירושלמי פכ"ש דאסור להשכיר חדר ליתן לתוכו חמץ מש"ס דילן פ"ק דקתני ייחד לו בית א"צ לבער ושם בשכירות מיירי כדאי' התם וע"כ כ' דש"ס דילן חולק אירושלמי היינו משום דשם משמע דייחד לו בית על החמץ וא"כ פי' לו שיחזיק שם חמץ ואפ"ה מותר לש"ס דילן אבל הח"י בסי' ת"ן כ' גם על קו' הרשב"א דלק"מ דמיירי שהשכיר לו סתמא וייחד לו בית היינו להחזיק בו דברים ומטלטלין שלו והוא נתן שם החמץ אבל אין שום פקפק על שטרי מכירות הנהוגין:

א ואשר הביא ד' המק"ח לפקפק מכח אחריות לשטת רש"י וסייעתו דייחד לו בית ל"מ בקע"א הנה כבר הארכתי בכמה תשו' בזה ואיני רוצה כעת לכפול. אמנם גם המק"ח ל"ק גם בבית שלו ממש. אבל אם הבית אצלו בשכירות גם המק"ח מודה שכיון שהשכיר הבית לנכרי ולא נשאר אצלו שום זכות אין חשש לכ"ע מחמת קבלת אחריות כמ"ש במק"ח בסי' ת"מ בפי'. ומשמע דאף אם גוף הבית הוא של ישראל אחר והטעם כתבתי בתשו' אחרת. אמנם בתשו' ש"צ הנ"ל מבואר דהג' בעל נו"ב תיקן רק להשכיר החדר ולא למכור בכדי שלא יבא לידי מכשול כי לפעמים אין החדר שלו רק בשכירות אצלו לכן תיקן רק להשכיר תמיד משום לא פלוג ע"ש:

ואשר הקשה על תו"י ס"פ כירה הנה בלא"ה ט"ס שם במ"ש ומש"ה מוקי מתני' כר' יוסי וצ"ל כרבנן אמנם בל"ס שבשיבוש נדפסו כל הדברים כי הם אות באות מ"ש התוס' ועוד דאיכא למימר כו' אלא מחמת שנפל ט"ס כר' יוסי במקום כרבנן סברו המעתיקים או המדפוסים הראשונים שהוא חדשות שלא כתי' התוס':

ואשר נתקשה בד' רש"י בסנהדרין דצ"ה ע"ב בד"ה ה"ג ויצא מלאך כו' כבר פי' כוונת רש"י שם הרי"ף בעין יעקב אמנם גם לפירושו צ"ע דשמא פירכת הש"ס הוא מדכ' בסיפא דקרא וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים אף שע"כ לאו כלם ממש דהא כ' וישכימו בבקר. אלא דלק"מ דלרוב נמי קרי כל. ע' בש"ס יבמות ריש דכ"ז ובהוריות ד"ג ע"ב ובט"ז א"ח סי' ש"פ ובסי' תקפ"ב סק"ג וע"ש בש"ס לקמן בסמוך. להכי שפיר פריך אברייתא דקתני שהי' מאתים וס' רבוא וא"כ לא מתו רק מעט יותר מחלק עשירית. ומחמת שלבי בל עמי לא יכולתי להאריך יותר ושלום כנפשו ונפש הדו"ש שלמה במוהר"י זללה"ה.

**((א) זאת צריך לדעת אודות היורה שמשכירין בהגראלני' אף שמבואר במק"א סי' ת"נ במחודשים סקי"א דאם משכיר ב' או ג' ימים קודם פסח מותר וכ' כן שם המ"א ולפע"ד צ"ע כי המ"א לא כ"כ רק בסק"ו לענין בית אם משכירו בפי' להשים בו חמץ דאסור משום משתכר באה"נ לזאת אם משכירו על כמה ימים קודם פסח נחשב השכר לשעת היתר אבל הכי דאין אסור משום השכר רק משוה דרוצה בקיומו שלא יתבקע הכלי אף אם משכירו גם על קודם פסח מאי מהני והנה העט"ז הביאו הבה"ט כ' להתיר בג' או ד' שבועות קודם פסח וגם חילוק זה צ"ע ואפשר דהמק"ח אזיל לשיטתו דמבאר בביאורים דהעיקר היא משום השכר עש"ה אבל באמת תמי' היא בעיני דהא בעצמו בנה"מ סי' ש"ט פליג על הש"ך שם וכתב. דהמרדכי מיירי דוקא בהתנה שישלם כשעת השכירות אז א"צ לשלם השכר ועיין מזה באורך בתשו' בית אפרים וביארתי זה בהגהותי לקמן סי' ע"ח באריכות וא"ל דמיירי בענין שכ' התומים כמו שהבאתי דבריו בהגהותי שם אבל זה דוחק שוב ראיתי בש"ע של הרב בעל התניא ז"ל שביאר כן בהדיא דאף קודם פסח כמה ימים אסור בזה לכן היטב בעיני נוסח השט"מ של אאמו"ר הג' ז"ל שכ' בהדיא דמפורש הותנה עם הערל השוכר שבאם יתבקעו היורות תוך משך זמן השכירות דחל ההפסד על השוכר וצריך לתקן אותם ואעפ"כ לא ינכה כלים מתשלומי השכירות ובזה יצאנו מידי כל פקפוק.)**

תוכן העניינים

בית שלמה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה