בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר
תשובה נ
ואודת הנוסח משטר מכירה של הברייהויז. הנה יש ת"י נוסח משטר מכירה אבל קשה עלי מאד לחפש אחריו כי אני חלוש כח מאד ואני עוסק ברפואות והשם ירחם עלי ואף הכתיבה קשה עלי מאד לכן אכתוב לרו"מ תורף ההתנהגות בזה ורו"מ יבין דבר מתוך דבר בראשונה ימכרו מחזיקי הברייא הויז כל המינים שיש להם לאיש אחר וגם ישכירו הברייא הויז עם כל הכלים המושכרים להם להאיש ההוא עד תום המשך שמושכר להם ויקצבו מקח על המכירה וגם על השכירות וימכרו בקגא"ס כד"ת אחר שיתפרדו זמ"ז בעוד שלא יהי' עסוקים באותו ענין יחזרו וישכרו מחדש הב"ה עם הכלים בשותפות עם נכרי א' ויהיה להם בזה ערך חמשה חלקי שביעית ומחצה ולהנכרי חלק שביעית ומחצה (כפי שישער רו"מ שיפול על הנכרי משני שעות קודם ש"ק עד שני שעות במוש"ק וכן ביו"ט שבמשך השכירות שבעסק הב"ה) וגם יקנו ממנו בחזרה המינים בשותפות עם הנכרי ע"ד הנ"ל ויתנו עם הנכרי בתחלת השותפות שכל המלאכות שבכל המשך השכירות בכל שבוע ושבוע משני שעות בעש"ק קודם הלילה ליל ש"ק ובליל ויום ש"ק עד שני שעות במש"ק בתחלת הלילה (היינו שנכלל בזה גם ביה"ש ותוספת שבת וקצת הרחקה לרווחא דמילתא) יהי' מוטל רק על הנכרי לבד ולא על הישראלים שותפיו וכן בכל ימים טובים יהי' מוטל כל המלאכות שבעסק הב"ה מן ב' שעות בעיו"ט קודם הלילה ובימי יו"ט וחוה"מ עד ב' שעות בליל מוצאי יו"ט ולא על הישראלים כלל וכנגד עמלו יטול הנ"ל בריוח העסק בגמר משך השותפות בריוח העסק ובשאר הימים והעתים שבתוך המשך הנ"ל יהי' חל כל המלאכה על הישראלים לבד ולא על הנכרי שותפם וכנגד זה יטלו הם בריוח העסק בגמר משך השותפות (עיין במג"א סי' רמ"ה סק"ב ובאחרונים שם) וכל הפועלים נכרים שעובדים בעסק הב"ה אינם מושכרים להישראלים בכל המשך המלאכה המוטל על הנכרי כנ"ל וכן כל הבהמות שקונים עכשיו בשותפות אין להישראל חלק בהם בכל המשך הן שני שעות קודם ליל ש"ק וש"ק עד שני שעות במוש"ק בכל ש"ק וש"ק וכן בכל יו"ט שבתוך המשך ובשאר הזמן בתוך המשך שייכים רק להישראלים ואין להנכרי חלק בהם וגם יתנו עם הנכרי השותף שכל הפרידיקטין שיצטרכו לקנות תוך המשך מחויבים הישראלים לקנות לשותפות שיהי' להישראלים חמשה חלקי שביעית וחצי ולהנכרי חלק שביעית ומחצה ועבור זה יקבלו הישראלים מכל מאה ריינש א' פ' שכר עמלה (ואף דאין שליחות לנכרי גם אנן לדידהו ועיין בש"ע א"ח סי' ת"ו ס"ו ברמ"א ובמג"א שם סק"י מ"מ כיון שהישראל קונה לשותפות שייך מגו דזכי לנפשי' כו' אף במקום שאין שליחות ועיין רש"י ב"מ ד"ח ע"א ד"ה תדע וד"ה ואלו ובקצוה"ח סי' ק"ה סק"ב ובסי' שמ"ח סק"ד וע"ד הנ"ל יש עוד קולא משום שהישראלים הם פועלים של הנכרי שחייבו א"ע לקנות לשותפת עבור תשלומי שכירות ופועל ידו כיד בעה"ב אף בנכרי ועיין במח"א סוף ה' קנין משיכה ובנה"מ סס"י קפ"ח. ועוד יש שאר טעמים וקצרתי) וגם באלו העסקים שיקנו יהיה על הנכרי כל המלאכות בש"ק ויו"ט כנ"ל ועל הישראלים בשאר הימים כנ"ל ונוסח השטר מכירה יהיה באופן זה שהישראל האחר שקנה מאתו יתן שטר מכירה איך שהשכיר הברייא הויז והכלים מעכשיו ועד משך פ' להישראלים פו"פ ולהנכרי פ' בעד סך כו"כ. ואגש"ק מכר להם הבהמות בעד כו"כ וכל מין ומין בעד כו"כ ומפו' שבכל זה יהי' להישראל פו"פ חמשה חלקי שביעית ומחצה ולהנכרי חלק שביעית ומחצה הן בשכירות הנ"ל הן במכירה הנ"ל וכבר קיבל כל דמי השכירות והמכירה מהישראלים הקונים עפ"א (היינו שיסלק להם במה שמגיע להם ממנו דהא לא שילם עדיין בעד השכירות והמכירה ששכר וקנה מהם) ומהנכרי קיבל על חלקו אדראן סך כו"כ ומותר המעות סילקו שותפיו הישראלים והם זקפו עליו במלוה עד יום פ' (היינו עד כלות משך השכירות) והישראל המשכיר והמוכר יחתום א"ע על שטר מכירה הנ"ל ואח"כ יכתבו הישראלים השותפים על הנייר הזה התנאי שהתנו עם הנכרי בתחלת השותפות כנ"ל וגם שהם מחיובים לקנות מעכשיו לשותפת שיהי' להנכרי חלק שביעית ומחצה בהפרידיקטין שיצטרכו לעסק הב"ה בכל המשך וקבלו מהנכרי ע"ז כך וכך והמותר יקבלו שכר פעולתם ממה שיקנו מכל מאה ריינש כו"כ וגם הי' להם תנאי מפורש עכשיו עם הנכרי גם על מה שיקנו שכל ימי שבתות ויו"ט שבכל המשך הנ"ל כנ"ל. ויחתמו א"ע הישראלים השותפים ע"ז וימסרו השטר ליד הנכרי. וזאת יהי' לו למזכרת שקודם הפסח קודם מכירת חמץ יחזרו ויקנו מהנכרי חלקו שיש לו בשכירות בהב"ה תן במינים שהוא משותף בהם שלא יבא לידי מכשול ואז ימכרו הכי לנכרי כנהוג ואחר הפסח כשיקנו בחזרה מהנכרי יחזרו ויעשו כנ"ל.