אור ברסלב

בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר

תשובה מב

תשובה מא

סקאלא יום ג' תמוז תרל"ב. ה' ישפות שלום וברכה לכבוד הרב הגדול החריף ובקי החכם השלם שלשלת היוחסין מ' אורי שרגא פייביל נ"י האבד"ק יאס.

תמול קבלתי יקרת מכתבו וע"ד שאלתו נדון טלטול בעירו בש"ק שעד כה הי' מטלטלים ע"פ הוראת זקינו הגאון מופה"ד מהרא"מ זצ"ל כי יש חריץ סביב העיר עמקו יוד ורחבו ד' ובכל דרך מבוא העירה יש גשר על החריץ. אמנם יש שראנק עליו במקום צוה"פ כעת ע"פ פקודה מהממשלה נלקח ממקום א' השראנק והגשר רחבה יותר מיוד אמות ולמנוע העם בעיר גדולה הזאת מלטלטל בש"ק ובפרט שכבר הורגלו בזה מכבר הוא מהנמנע כמעט לכן צידד כ"ת להתיר ע"י השני עמודים של השראנק שנשארו פס מכאן ופס מכאן וגם יש על הגשר שני לאמטערינס עומדים על עמודים ואף דבפריצה יותר מעשר אינה ניתרת רק ע"י צוה"פ מ"מ בעת הדחק כזאת נוכל לסמוך ע"ד הרמב"ם הט"ו מה' שבת הי"ב שמבואר מדבריו דלטלטל בחצר חף בפירצה יתירה מעשר מותר ע"י פס ד' או ב' פסין משהו וע"כ דס"ל דדוקא בפרוץ לרה"ר יותר מעשר אינו ניתר רק ע"י צוה"פ אבל בפרוץ לים שהוא כרמלית סגי בפסין ואף שהכ"מ כתב שם שד' הרמב"ם מטים לדברי הרשב"ם היינו לאפוקי מפרש"י אבל אינו מפרש כפי' הרשב"ם ממש רק דההיתר הוא ע"י פסין מטעם הנ"ל וכן משמעות לשון הרי"ף בפ"ק גבי הא דלשון ים וא"כ כיון שד' רוה"פ שכל רה"ר שלנו הוא רק כרמלית יש לסמוך ולהתיר ע"י הפסין והאריך ושאל חו"ד. זאת תשובתי הנה האמת שלשון הרי"ף והרמב"ם מורה כמ"ש כ"ת אבל כבר תמה הלח"מ שם במקומו ע"ד הרמב"ם בזה ואם כי מבואר שנפל איזה טעות ודילוג בלשון הלח"מ מ"מ מבואר שם דאף שעלה בדעתו דלדברי הרמב"ם צריך לחלק בין נפרץ לרה"ר או לכרמלית אכתי השאיר ד' הרמב"ם בתימה ולפע"ד אא"ל בזה מדמחלק הש"ס ד"ז ע"א בין פתוחה לרה"ר בין פתוחה לכרמלית אפלוגתא דת"ק וחנניה ול"ק הכי אמתני' דהרחב מעשר אמות ימעט דל"ש אלא בפתוחה לסרטיא ופלטיא אבל פתוחה לבקעה א"צ למעט ש"מ דאין לחלק בזה ואין לחלק ולומר דדוקא במבוי הוא דבעינן צוה"פ אף בנפרץ לכרמלית משא"כ בחצר דא"כ נסתר הקו' בש"ס ד"ו ע"ב ע"ש ועיין בתוס' די"א ד"ה מה יתר וכן מוכח להדיא מש"ס דצ"ט סע"א דפריך אלא ביתר מעשר א"ה אפי' מרוח א' נמי והתם לא מיירי בנפרץ לרה"ר ע"ש בתוס' סד"ה מאי שנא וכ"מ בש"ס ד"ו ע"א דפריך אילימא ביתר מעשר בהא לימא שמואל תורתו כסתום ולא משני דמיירי בפתוח לכרמלית ובהא פליגי רב ושמואל א"ו דפשיטא ליה דאין לחלק כלל וע"כ אם נפרש ד' הרי"ף והרמב"ם כפשטן צ"ל דדוקא בנפרץ לים הוא דמותר בפסין אף בנפרץ יותר מעשר וטעמא נראה ע"פ מ"ש בתשו' מהרי"ט ס"א סי' צ"ד דהא דמבוי שצידו א' ים דאי ל"ח שמא יעלה הים שירטון הוי הים כמחיצה היינו אף בפירצה יותר מעשר וכן הוכיח דאף אם אין שפת הים גבוה עשרה מ"מ הים עצמו הוי מחיצה והא דנקט רש"י דשפתו גבוה עשרה רבותא אשמועינן למ"ד דחיישינן שמא יעלה הים שירטון ע"ש (וזהו דלא כמ"ש המג"א סי' שס"ג סק"ל והדברים ארוכים אכ"מ) והק' מהרי"ט שם דא"כ מה פריך הש"ס די"ב אהא דלשון ים הא טלטלי מטלטלינן ואמאי לא הא הים הוי מחיצה ותי' מהרי"ט דאף דים מתיר המבוי אף פירצה יותר מעשר מ"מ בחצר אינו מתיר כמ"ש הרשב"א דחצר שעשוי לתשמיש הצנע צריך מחיצה יותר ממבוי ע"ש ומש"ה י"ל ד' הרי"ף והרמב"ם דבהך דלשון ים מהני פסין אף בפירצה יותר מעשר כיון דהים עצמו מועיל במבוי אף בפירצה יותר מעשר אף דבחצר דצריך סתימה יותר ל"מ הים לבד עכ"פ מהני בצירף הפסין אבל בעלמא פשיטא לי דגם הרי"ף והרמב"ם מודים דבפרצה יותר מעשר אף בפרוץ לכרמלית ל"מ פסין רק צוה"פ דוקא. וגם בפשיטות יש לחלק ולומר כדאמר הש"ס גופי' שם בדי"ב לעיל מזה דא למ"ד דבעינן שני פסין אפ"ה בלשון ים די בפס א' משום דקל הוא שהקילו חכמים במכס ע"ש בחי' הרטב"א דמפו' לה לענין פרצת החצר שנפרצה לכרמלית של מים להתירו בהיכר כ"ד כשם שהקילו במים להתיר בו מחיצה תלוי והוא דלא כפרש"י וקצרתי ע"כ לדעתי אין בנ"ד שום היתר מחמת הפסין לבד ובלא"ה כיון ששטת הרי"ף והרמב"ם לא הובא בש"ע כלל ואף דהלכה כמאן דמקיל בעירוב הלא כתב הרא"ש בפ"ב דבעירוב אמרו ולא במחיצות ואף דהרא"ש כתב בלשון אפשר הריטב"א רפ"ט כ"כ בפשיטות. וכ"כ תשו' ריב"ש סס"י ת"ה בשם הרשב"א ועיין תשו' נו"ב מה"ת סי' מ"ב ותשו' ח"ס סס"י פ"ט ולרוב חולשת כחי לא יכולתי להאריך יותר ושלום תורתו יוגדל כנפשו ונפש דוש"ת באהבה. שלמה במוהר"י זללה"ה.

תוכן העניינים

בית שלמה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה