בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר
תשובה כד
סקאלא. יום ב' זיין תשרי תרטו"ב לפ"ק. תחל שנה וברכותיה לכבוד אה' ידידי הרב המאוה"ג החריף ובקי המפורסם מ' יחיאל מאיר הלוי נ"י האבד"ק מילניצא.
ע"ד שאלתו שהקהל שלכם קנו בית א' סמוך לביהמד"ק להרחיב מקום הביהמ"ד וכבר סתרו הכותל מהבית שהיה סמוך לביהמ"ד והיו המשכן א' וכבר התפללו בו במקום הנוסף ג"כ. רק שבצד מערב מקום הנוסף היו מונחים האבנים מסתירת הכותל ולא התפללו שם במקום ההוא ותיכף אחר התפלה שהתפלל בראשונה נתייעצו להעמיד מחיצה שם להפסיק מקום הנוסף בצד מערב להיות ע"נ במקום ההוא יען כי דחוק להם הע"כ אשר בביהכ"נ והע"נ שבביהמ"ד יהי' עתה במקום הנוסף שהיה מונחים שם האבנים ולא התפללו במקום ההוא. וכ' כת"ה שמצד הורדה מביהמ"ד לביהכ"נ אין איסור כי גם שם ילמדו כמו בביהמ"ד ורוצים לפתוח פתח בכותל המפסקת שיהי' מקום מרווח ללמוד גם שם בכל עת רק שיש איסור הורדה מביהכ"נ של אנשים לשל נשים והאריך בזה ואח"כ כ' כת"ה להתיר משני טעמים א' כיון דלדעת הרמב"ן יכולין זט"ה במא"ה לשנות מקדושה לחולין אף בלא דמים. וכ' כת"ה שכ"ה ד' הרא"ש. ובחנם תמה עליו המג"א בסקכ"ז. וא"כ כיון שהרמב"ן והרא"ש הכי סברי אף שהר"ן חולק על הרמב"ן דא"א להפקיע הקדושה בלא דמים. מ"מ יחידאה היא נגד הרמב"ן והרא"ש בפרט שקדושת ביהכ"נ אינו רק מדרבנן והוי סד"ר לקולא לזה כ' כת"ה שיכולין בנ"ד ג"כ לשנות על קדושה קלה דע"כ עפ"י זט"ה במא"ה רק שכ' כת"ה לפקפק. כי אולי ביהכ"נ וביהמ"ד שבמקומו דין ביהכ"נ של כרכים יש לו עוד כ' כת"ה היתר אחר על מקום הנוסף שהי' מונח שם אבנים ושום איש לא עמד שם בשעת התפלה והוי רק הזמנה דלאו מלתא הוא. עכ"ד כת"ה. ושני הטעמים לא ישרו בעיני כי לענ"ד ע"כ הרא"ש כהר"ן סובר דהא לדעת הרמב"ן ע"כ הא דקאמר בש"ס מתנה פליגי בה ר"א ורבינא חד אסר דבמאי תיפקע קדושתי' ע"כ בשלא נתנה זט"ה במא"ה דאל"כ יכולין להפקיע קדושתה בכדי לד' הרמב"ן. ומש"ה נדחק הרמב"ן דלמאן דשרי משום דאי לאו דהו"ל הנאה מיני' היינו מטפחת הספרים כמ"ש הר"ן בשמו והרי הרא"ש כ' כמו הרי"ף דבמתנה דפליגי ר"א ורבינא מיירי דוקא בזט"ה במא"ה וע' במג"א סקכ"ו. ומזה הוכיח הר"ן מד' הרי"ף דלא ס"ל כהרמב"ן וא"כ הרא"ש נמי ע"כ לא ס"ל כרמב"ן וצדקו ד' המג"א. ובפרט שכל האחרונים נמשכו אחר ד' הר"ן. וטעם ההיתר השני ג"כ אינו נלע"ד. דכיון דהתפללו אח"כ בביהמ"ד אחר שהוסיפו עליו וכבר חל הקדושה גם על הנוסף ובפרט שהתפללו גם במקום מהמוסף ודאי חל הקדושה על כל הנוסף אף על המקום שלא עמדו בשעת התפלה וה"ז דומה למ"ש המג"א סי' מ"ב סק"ו דאם התחיל לכתוב על הקלף איזה אותיות לס"ת אסור לכתוב על המותר דברי חול והא"ר בסי' ל"ב סקט"ז אוסר לכתוב על הנותר אפי' תפלין ומזוזות משום דהוי כאזמני' וצר בי' וע' בנו"ב מה"ת חיו"ד סי' קע"ג קע"ד ובבאה"ט שם סק"ו ובנ"ד דכוותי' הוא וז"פ לענ"ד. לזאת אין תקנה לפע"ד רק אם הציבור דחוקים לעשות שם ע"כ יכולין למכור המקום ההוא היינו שימכרו שם מקומות לנשים כפי שוויין. בלא הערמה. ויהיו נכלל בהמקומות של כ"א מקום כניסה ויציאה או כל חלק מערב שאחוריה עד הפתח וכדומה. עד שיהיו הכל מכור ויהיו המכירה עפ"י זט"ה במא"ה ב' היתר זה ברור בלי פקפוק ולא נשאר מקום פקפוק רק לחוש שמא נקרא ביהכ"נ של כרכין. הנה בתשו' הארכתי בדברי המ"ב ותשו' פנ"י שביהכ"נ שבעיירות שלנו דין ביהכ"נ של כפרים הם. אלא שנגד דבריהם עומד דברי תשו' מהר"מ מינ"ץ סי' פ' בשם מהרי"ל שכ' איפכא. דסתם ביהכ"נ בקהלות חשובות כשל כרכים ע"ש אמנם אם נימא להחמיר. מ"מ הלא כתב המ"ב דבזה"ז אף דכרכים יכולין למכור עפ"י זט"ה במא"ה דשאני טובי העיר שבזמנינו מזמן הש"ס וכ"כ הפנ"י שם בתשו' חא"ח סי' ז'. וכ"כ הב"י בשם מרדכי ישן הובא דבריהם המג"א סקל"ז ואף שהמג"א כ' דזהו דוקא כשבנאוהו משלהם. הנה אף שכ"כ הב"י בשם מרדכי ישן. מ"מ במרדכי שלפנינו ריש ב"ב סי' תפ"ב לא כ"כ. וכ"מ מדברי המ"ב שם סס"י ל"ג במה שדחה הראיה הזה מבנין הורדס עש"ה. וכ"מ בתשו' מהרי"ל סי' ל"ו עש"ה ואעפ"כ ק' לחלוק לדינא על הב"י ומג"א מ"מ בנ"ד קנו את מקום הנוסף משלהן ולכ"ע יכולין למכרו עפ"י זט"ה בפרט שהארכתי במק"א שד"ז אי מביהכ"נ של אנשים לשל נשים הוי הורדה מקדושה אינו ברור. והרי ד' בעה"מ בפ' בה"ע דלחכמים דקיי"ל כוותייהו מביהכ"נ של רבים לשל יחיד לא מקרי הורדה ונמשכו אחריו הט"ז סק"ו והמג"א סקכ"ז במסקנתו וכ"ש לענ"ד מביהכ"נ ש"א לש"נ שעונין גם הם דברים שבקדושה. אלא שצ"ע על האחרונים שהעלימו עין מדברי רש"י שם דכ"ז ריש ע"ב וכן הראב"ד השיג שם על הבעה"מ וכן הרמב"ן והרשב"א שם בחי' כ' להיפך. מ"מ ד' בעה"מ והאחרונים הנ"ל הם סניף להקל קצת כיון שכ' כת"ה שיושאר בקדושת ביהמ"ד ללמוד שם בכ"ע. אמנם אחר כ"ז יש עוד פקפוק מכח דברי המג"א סקט"ז שמפ' דברי רמ"א דבעינן דוקא שבנאו עכשיו ביהכ"נ אחרת וגם כת"ה העיר בזה. והביא דברי הט"ז רס"י קנ"ב שחולק על המג"א. והנה בתשו' הארכתי להביא ראיות לד' הט"ז מדברי הרמב"ן שבר"ן שממנו מקור ד' רמ"א ועוד דא"כ מ"ט מאן דאסר בש"ס במתנה הא כשבונין עכשיו אחרת חל הקדושה על החדשה כמ"ש המ"ב וכ"כ המג"א בסקכ"ז בד' הרא"ש והנמ"י. א"ו כד' הט"ז אמנם אעפ"כ מיראי הוראה אנכי להקל נגד ד' המג"א לזאת כפי מה ששוה המקום עפ"י שומא יקבלו מהמעות שיעלה מדמי המקומות שימכרו שם לצורך ע"נ לקנות ממנו ס"ת דבזה אף המג"א מודה כמ"ש המג"א שם סקי"ז ואם הדבר נחוץ יעשו כמ"ש ומ"מ איני מחליט למעשה רק למכור ולעשות ע"נ במקום הנוסף ובמקום שלא התפללו בו וכ"ז עפ"י זט"ה במא"ה אמנם בתנאי כפול שכ"ז אם כת"ה יסכים עמי למעשה כי הוא דבר חמור אעפ"י שאינו רק מדרבנן ומחמת הטירדא בימים הללו לא יכולתי לעיין כלל ואל בינתו אשען אי דרא דרינא בהדי' אבל רק באופן הנ"ל בלי שינוי כלל וכלל. והשם יחדש עליכם שנה טובה ומתוקה כנפשיכם ונפש הדו"ש באהבה כה"י. שלמה במוהר"י זללה"ה חופ"ק הנ"ל.