בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר
תשובה יב
סקאלא יום ה' יוד כסליו תרל"ב. שפעת שלום וברכה לכבוד אה' ידידי הרב המאה"ג החריף ובקי שלשלת היוחסין מוהר"ר חיים שוביש נ"י אבד"ק סאסוב.
ועד"ת אשר עוררני מכ"ת לגודל נחיצת הב"ד לא יכולתי לבוא בארוכה הס' משיבת נפש שהביא לא ידעתיו ולא ראיתיו. ונשתוממתי על המראה איך מלאו לבו להרהר אחר ד' המפרשים הראשונים ואחרונים. ופירושו בהא דכתבן שלא כסדרן אינו כלום. ואדרבה בתפלין דר"ת כתוב פ' והא"ש קודם לשמע אלא דאכתיבה קפיד רחמנא וגם בתפלין דר"ת צריך לכתוב שמע קודם והא"ש מה"ט כמ"ש הראשונים וע' במרדכי ה' תפלין ד' ווינא דפ"ג בע"ג ורע"ד. וגם על תי' כ"ת שתי' על ק' המחבר הנ"ל על הא דקתני פ"ק דמגילה אין בין ספרים כו' ולמה ל"ק שבס"ת כשר של"כ משא"כ בתו"מ. ותי' כ"ת דהא דתו"מ אינן נכתבים אלא אשורית הוא מדכ' והיו ממילא ידעינן הפיסול דשל"כ דנפ"ל נמי מהיו עכ"ד. ויש לכאורה לפקפק דא"כ מאי פריך הש"ס שם במגילה די"ז ע"ב ורבי שלא יקרא למפרע מנ"ל ומאי פירכא הא מהא דנפ"ל לרבי בלה"ק דוקא מוהיו משום ממילא משתמע למפרע. א"ו שאין זה הכרח וי"ל ואכמ"ל אמנם עיקר הקושיא מבוארת בירושלמי שם בפ"ק ה"ט דפריך אמאי ל"ק במתניתין דס"ת שכ' על שני דפין ושני עורת כשר משא"כ בתו"מ. וגם הק' דאמאי ל"ק דבס"ת תולין ולא בתו"מ וטעמא דאין תולין בתו"מ וטעמא דאין תולין בתו"מ הוא משום של"כ וע' בסה"ת סי' ר"ה. אמנם תי' הירושלמי אינו מובן וע' בתשו' הר"ן סי' ל"ט בביאור ד' הירושלמי ולפ"ד בתי' הירושלמי אינו מתורץ ק' הנ"ל וע' בתוס' שבת דע"ט ע"ב שרמזו לד' הירושלמי הנ"ל אמנם לפע"ד כל זה לק"מ דאדרבה אין בין שבהמשנה לא מיירי רק בהחילוק שיש בין ס"ת לתו"מ כפי שהוא כתובה לפנינו אבל פיסול של"כ זה שלפנינו כתוב כסדרן רק שבעת הכתיבה נכתב של"כ מהא לא מיירי ומש"ה כל פירכת הירושלמי שם וכן כל ק' התוס' בשבת הנ"ל הוא רק בהחילוקים שבין ס"ת לתו"מ גם בעת שהם כתובים לפנינו (ב) ולגודל נחיצת הב"ד קצרתי ד' הדו"ש באהבה שלמה במוהר"י זללה"ה חונ"פ הנ"ל.
**((א) וכן נראה מדברי התוס' פסחים דנ"ט ע"א ד"ה אתי עשה. (ב) התי' שכ' השואל הוא מבואר בתשו' ח"ס חא"ח סי' ח' אולם יפה השיב ע"ז אאמו"ר הגאון זללה"ה ובתי' שכ' הוא ז"ל מתורץ יפה גם קושית הרמב"ן בפ"ק דסוכה על שיטתו וכן כמה מהקדמונים העומדים בסיעתו דתפילין א"צ עיבוד לשמה והקשה הרמב"ן שם מהא דאין בין ספריני ולמה לא חשבינן מה דיש ביניהם לענין עיבוד ע"ש מה שתי' (ודבר זה אשתמיט להגאון בעל חסד לאברהם בתשו' חאו"ח סי' י"ב שהקשה כן משמי' דנפשי' ותי' בדוחק) ולדברי אאמו"ר הג' ז"ל יתורץ בפשיטות ועיין בט"ז יו"ד סי' רפ"ח ס"ק ב' ובריטב"א פ"ק דמגילה במתני' דאין בין שבת ויו"ט האריך בזה ע"ש:)**