בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר
תשובה ט
וע"ד שאלתו השלישית בענין אם נקרע א' מבתי הראש מבחוץ. באמת שלע"ע לא מצאתי מקום להקל דאף שמדברי הטור בסי' ל"ג נראה דפי' בהך דר"ה דכ"ז שפני טבלן קיימת אתיתורא קאי וכ"נ מלשון הש"ע שם. אמנם הא בב"י פי' דאעור הבתים מחוץ קאי. וכ"נ מדבר כל הראשונים ועוד דהא להרמב"ם דמפ' פלוגתת דר"ה ור"ח דקאי אתפירות ופשיטא דמסתברא דהך דאמר ר"ה כ"ז שפני טבלן אעור הבתים קאי ולא אתיתורא וכן משמע לשון הטור שכשהביא פי' הרמב"ם פי' עור של הבתים וכ"כ הב"י בכוונת הטור א"כ הוא ס"ס להחמיר ובאמת שבס' כ"מ העתיק דברי ר"י אסכנדי בפ"ג דמפרש הסוגיא לדעת הרמב"ם וכתב שם דלפירושו הך דר"ה דפני טבלן קיימת היינו התיתורא קיימת בתפירותיו כולם כשרה ור"ח אמר אפי' נפסקו ב' תפירות עדיין כשרה וכו' ע"ש. ובאמת לישנא דר"ה לא משמע הכי דלישנא דר"ה דכ"ז שפני טבלן קיימת כשרה משמע דלאקולי אתי ולא לאחמורי אף שיש לדחוק בזה מ"מ תמיה לי איך אפשר לפרש זה לשטת הרמב"ם הא הרמב"ם שפי' כר"ח וכ' בד"א בישנות אבל בחדשות (וזו לפי' הגי' שלפנינו כמו שהיה לפני הב"י ולגי' הטור ור"י אסכנדרי הוי איפכא) כ"ז שפני טבלא קיימת כשרה הרי שא"א לפרש כר"י אסכנדרי דלדבריו ביון שפ' כר"ח א"כ דברי ר"ה אין להם מקום דהא מחמיר ר"ה מר"ח לדידי' כמובן ע"כ דברי אס"כ תמוהים לפע"ד לפרש כן בדעת הרמב"ם נחזור לענינינו שלפע"ד קשה להקל בזה ואולי כוונת כ"ת למצוא קצת קולא מלשון הב"ח שכתב וז"ל והכי נקטינן לחומרא דבנתקלקל בין הבתים בעינן שיהיו שלימים מבחוץ מכל שאר צדדים וכן מושב הבתים צריך שיהיה שלם וקיים וכו' ע"כ דמוכח מיניה דהבין דדוקא אם נתקלקל בין בית לבית הוא דבעינן שיהיה שלימים מבחוץ אבל כשלא נתקלקל בין בית לבית לא בעינן שיהיה שלימים מבחוץ והא דבעינן שפני טבלן קיימת דוקא אנתקלקל בין בית לבית קאי וכ"נ שהבין בס' לב"ש הנדפס מחדש ע"ש מ"ש בסי' ל"ג ס"ב וקצרתי אבל אין לסמוך ע"ז לגד משמעות כל הפוסקים ז"ל וס' א"ר לע"ע אינו ת"י כלל הדברים לע"ע לא מצאתי מקום להקל בזה כלל ומכ"ש דיש לפסול אם נקרע הבית של תפלין של יד מבחוץ כיון דבשל יד אינו רק בית א' הוי כנקרעו כל הבתים בתפלין של ראש דפסול לכ"ע אח"כ בא לידי תשו' פני יהושע וראיתי שבחא"ח סי' יוד כתב ליפסל בתפלין של יד שנקרע הבית קצת מה"ט וכתב דאין זה צריך לפנים ע"ש ותמהני על רוב העולם ואף מופלגי תורה שאין נזהרים בזה וצריך להזהירם ע"ז ודברתי מזה עם חכם א' ורצה ללמד זכות על רוב העולם כיון דיש חילוק בזה בין חדשים לישינים לכל מר כדאית ליה והטעם הוא משום דעיקר הפיסול הוא משום דאיגלאי מילתא שעור מקולקל הוא ומש"ה העולם מקילין משום שע"פ הרוב עכשיו יש סיבה להקרע שמחמת שעכשיו עושין הסופרים הבתים מעור א' מעור דק מאד הם נקרעים מבחוץ מחמת איזה סיבה ובפרט ע"פ הרוב הבית ש"י נקרע מחמת שיפשיף הבית יד עכ"ד ובאמת לדעתי אין בזה מקום להקל חדא דבמרדכי מבואר דבכל ענין שנקרע פסול אף אם קרע בין בית לבית במתכוין אף שלא שייך טעם הנ"ל והובא דברי המרדכי בב"י סי' ל"ג ובס' מחצית השקל רס"י ל"ג וע"ש במה"שק שכתב בפי' דאף דלא שייכי הני טעמי שבט"ז אפ"ה פסולי ועוד דכיון דמבואר בש"ס תפלין כ"ז שפני טבלן קיימת ולדברי המרדכי והב"י הפי' הוא שצריכים להיות שלם מבחוץ משמע להדיא שבזה אין חילוק בין חדשים לישינים ובאם אין שלימים מבחוץ בכל ענין פסולי בפרט בתפלין של יד שאינו רק בית א' א"כ הוי כמו תפילין ש"ר בכל הד' בתים ומבואר בש"ע סי' ל"ג דאם נקרע ג' בתים בכל ענין פסול ואין חילוק בין חדשים לישינים וע"ש בט"ז סק"ד וא"כ ה"ה בתפלין שבבית של יד וע"ש בתשו' פנ"י ע"כ איני מוצא מקום להכשיר ויש להזהיר ע"ז מאד: