בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר
תשובה ב
החיים והשלום וברכה לכבוד ידיד עליון וידיד נפש כל חי. וידיד נפשי עוז הרב הגאון הגדול המפורסם שמו נודע בשערים וותיק וחסיד למאוד נעלה כש"ת מוהר"ר שלמה האבד"ק סקאלא נ"י.
אחד"ש כמשפט לאוהבי שמו כן בא אלי האיש מ' משה מרדכי נ"י והציע לפני שאלה זו תוארה היות שהוא איטר יד והתחיל להניח תפלין בימין של כל אדם אח"כ נתנו לו עצה שירגיש עצמו בכתיבה בימין של כל אדם ויניח תפלין בשמאל כל אדם וכן עשה ובעת שעשה כן לא היה רגיל בכתיבת יד ימין של כ"א אך כעת אשר עלה ברצונו ללמוד מלאכת סופר הרגיל עצמו לכתוב בימין הנ"ל אך עדיין אינו רגיל בכתיבה כמו בשמאל וכן שאר מלאכות עושה דוקא בשמאל והנה בדעתי היה שלא להשיבו כלל כי מורא עלה על ראשי לצוות לשנות הנחת תפלין מאשר עשה עד הנה. אמנם אח"כ נתיישבתי כי אדרבה לומר להניח תפלין כאשר עשה אדרבה חרד לבי יותר כי אפי' נימא דהרגיל עצמו חשיב כנולד כך מ"מ כיון דלא רגיל כמו בשמאל א"כ לא הוו הרגיל והמרדכי מיירי שהרגיל עצמו בטיב ולא הוו כאן כמו שולט בשתי ידיו כיון שאין שליטת הימין שוה לשל שמאל ע"כ לבחור הטוב בכל מה דאפשר יותר טוב לשנות הנחת תפלין ביד ימין של כל אדם. כי אז ממ"נ אם נימא אפילו דהוו כשולט בשתי ידיו בכתיבה מ"מ כשר בדיעבד בהנחת ימין מכ"ש בכתיבה המבואר בסי' ל"ב דאם כתב בשמאל פסול ובשולט בשתי ידיו מבואר במ"א דכשר בדיעבד גם יש לנו דעת סה"ת והרא"ש דאזלינן בתר יד כהה אפילו אם כותב בימין וכן דעת הר"ץ במרדכי ובפרט לפי הנראה לא הוו כשולט בשתי ידיו ומה שהניח עד הנה הנה ד' בעה"ע שמביא ב"י בסי' תרנ"א דאיטר יצא בדיעבד כשהניח בשמאל ע"כ לעשות רצונו דמר חפצתי והנני להסכים לדבריו אם דעתו יהי' כן ז"ז אין לחדש והיה בזה שלום כנפשו ונפש ידידו הדו"ש באהבה הק' שלמה משה במהר"י:
תשו' הג' בעה"מ על ענין זה. יפה כיון ידידי הרב המאוה"ג המפורסם האבד"ק קאפיטשיניץ הנ"ל בהוראתו ואף לפמ"ש הסמ"ק ח"ל ולכך אומר הר' יחיאל אדם שהוא איטר שירגיל עצמו גם לכתוב בימין ואז יניח על שמאל דעיקר תלוי בכתיבה כו' ע"כ ומבואר דאף שמתחלה היה איטר גמור וגם עתה אף שהרגיל עצמו לכתוב גם בימין מ"מ כ' גם בשמאל וגם עושה שאר מלאכתו בשמאל אפ"ה מניח בשמאל והוא לכאורה ממש כנ"ד ועיין במג"א סי' כ"ז רסק"י ויכול להיות שאף הדיעה ראשונה שבמרדכי שפסק שהרגיל ל"מ היינו דוקא להעשות איטר ע"י שהרגיל א"ע לכתוב או לעשות מלאכתו בשמאל אבל אם נולד איטר והרגיל א"ע בימין י"ל דמודה לדברי הר' יחיאל הנ"ל מ"מ פשוט לפענ"ד דיפה הורה הרב הנ"ל דאף אם נאמר דהרגיל הוי כנולד כך מ"מ אף בנולד כך לא מקרי שולט בשתי ידיו רק אם שולט בשתי ידיו בשוה כמבואר בפירוש בדברי הרמב"ם בפ"א מה' שבת הלכה י"ד וכ"מ בלשון המרדכי שכ' בסוף דבריו ח"ל ומה שכתב לעיל לדמותו לשולט בשתי ידיו אי נמי לר"י אלא ודאי נראה לי היכא שאינו שוה בשתיהן לכח איטר גמור חשבינן ליה ע"כ ותדע לך עוד דאם לא כן אין שיעור בכמה לקרותו רגיל שישתנה דינו מאיטר לשאינו איטר או להיפך. ובירושלמי דנדרים הובא בר"ו שם דף מ"ו מבואר דבתרי זימני מקרי רגיל ובס' תו"ש בא"ח סי' שכ"ה סק"מ ובסי' שס"ו סק"ב למד מזה דכ"מ שהוזכר רגיל דכוותי' הוא. וכ"נ שכ"ה בהך דא"ח סי' שפ"ד. וע' בס' בית מאיר בסי' קט"ו ס"ד ע"ש מ"ש בהג"ה והבן כי קצרתי וע' בחי' מהרש"א בח"א ביומא סוף דל"ח. (א) ומעתה הכי יעלה על הדעת שאם יכתוב שני פעמים ביד האחרת ישתנה דינו מאיטר לאינו איטר או להיפך לענין הנחת תפלין ולענין כתיבת סתו"מ. א"ו דהרגיל דבמרדכי הוא ע"ד שאמרו בש"ס בעירובין דמ"ט היתה בא' רגילה כו' ע"ש דהיינו שרגילה בה יותר מבחברתה. והרגיל שבסמ"ק היינו עכ"פ שהרגיל כ"כ עד ששולט בשתיהן בשוה וע' בא"ח סי' שפ"ו. אבל זולת זה אף אם גם משעה שנולד שולט לכתוב גם בימין כל שכותב בקלות וכתיבה נאה בשמאל יותר מבימין וגם לענין שאר מלאכות הוא כן אצלו איטר גמור הוא. דודאי כל אדם יכול לכתוב ולעשות מלאכה גם בשמאל רק שנוח לו לעשות בימינו וכל הנעשה בימינו המלאכה והכתיבה יותר מיופה ומהודר מהנעשה בשמאל. וכן באיטר הוא להיפך והא שכ' הפוסקים בדין אם כותב בימינו ושאר מלאכתו בשמאלו או להיפך. היינו שנוח לו לכתוב ביד שכותב בה יותר מביד האחרת. אע"פ ששאר מלאכות נוח לו לעשות ביד האחרת. ע"כ ברור שבנ"ד ר' משה מרדכי הנ"ל הוא איטר גמור כבראשונה בשגם שדעת הרבה פוסקים שאין הולכין רק אחר רוב המלאכות ולא אחר הכתיבה ומ"מ הזהרתי את ר' משה מרדכי הנ"ל שמעתה לא יכתוב שום אות רק בידו השמאלית כאשר נולד והרגיל מנעוריו עד שבמשך הימים שיוגמר לימודו במלאכת הכתיבה בכתב אשורית לא יכין לכתוב רק בידו השמאלית כשאר איטרי יד ואז הסתו"מ שיכתוב בידו השמאלית הם כשרים בלי פקפוק ולרוב טרדותי לא יכולתי להאריך יותר. בעז"ה יום ו' עש"ק ט"ז תמוז תריך לפ"ק פה סקאלא:
שלמה במוהר"י זללה"ה חונה פה הנ"ל.