אור ברסלב

בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר

מפתחות

הקדמה

א) פלפול בדברי הב"י סי' ל"ב בשם תשו' אשכנזית בענין תפילין מרובעות:

ב) בענין איטר יד לענין הנחת תפילין וכתיבת סת"ם.

ג) בתפילין מחמת שנפלו למים כטשטש הקלף שבין האותיות.

ד) בתפילין שכמה יודין הי' דומה ללמדין ואם מהני קריאת תינוק בזה:

ה) בתפילין שנפל טפת דיו על הה"א ראשונה של שם הוי"ה בהוב"ש על הקו העליון ולא נתפשט מן הקו ולחוץ. פלפול בענין כעג"כ:

ב] בסופר שהי' מנהגו בעת כתיבת השמות שהי' אומר לשם קדושת השם ולשם קדושת תפילין ובמזוזה הי' אומר לשם קדושת השם ולשם קדושת מזוזה. ועתה מסופק בעת שכתב שם בתפילין כמדומה לו שאמר לשם קדושת השם ולשם קדושת מזוזה בטעות ופלפול בענין עקירה בטעות אי הוי עקירה:

ו) להחכם השואל על השאלה הא' שבתשובה הקודמת:

ז) בענין דיו שנתאדמה ופלפול בענין כעג"כ:

ח) בענין צורת הפרשיות בפתוחות וסתומות האיך יש לנהוג הלכה למעשה:

ט) בנקרע א' מבתי הראש מבחוץ וכן בתפילין של יד:

י) לענין למד או תגין שנכנסו לתוך חלל ך' שלמעלה ובאותיות השם:

יא) בענין מה שנמצא בהרבה ס"ת בפרשיות הקטנים כמו בעשרת הדברות וברכות כהנים שנכתבו כדמות שורה אריח ע"ג אריח. ופלפול בענין גרם מחיקת השם:

יב) תי' על הקושיא במשנה פ"ק דמגילה על הא דאין בין ספרים וכו' אמאי לא חשבינן החילוק שבין ס"ת לתו"מ דבס"ת כשר שלא נסדק ולא כן גבי תפילין ומזוזות:

יג) לענין חזקת שו"ב וחזנות בנו או חתנו אחריו:

יד) פלפול בהא דש"ע סי' כ"ג אי גר יכל להיות ש"ץ ואי אם גם במצות דרבנן שא' יוציא חבירו אפי' אם הוא לא נתחייב בדבר אם הוא מטעם ערבות או אפי' היכא דל"ש ערבות ואי במצות דרבנן שייך ערבות פלפולים עצומים. בכ"ז בש"ס ופוסקים:

ב] על המנהג שהמסדר קידושין מברך על הכוס ואינו שותה ממנו רק החתן והכלה מה שפקפק בזה הפו"י בכתובות ופלפול בדברי רה"י בעירובין ד"מ ובש"ס ספ"ג דר"ה:

טו) פלפולים עצומים בענין מצוות צ"כ ולעבור אי ב"כ. לתרץ שיטה רשב"ם מה שהרעיש ע"ז בעל ש"א גם תי' על קושית הש"א על דברי רש"י בעירובין דצ"ה גם בענין ברירה:

טז) שנית בענין התשובה הקודמת לבאר וללבן דבריו בפלפול עצום.

יז) בענין ח"ע וח"ב אם מחיוב בק"ש ואם צריך שישמע מאחר פלפול רב בזה:

יח) בחדר שדר בו הבלן ואנשים שהולכים משם למרחץ פושטים שם בגדיהם מהו הדין לענין דברי קדושה בבית הזה ואם חייב במזוזה:

יט) בעובדא שבש"ק קרא החמישי עד חמשה פסוקים סמוך לסוף הסדרה האיך לנהוג:

ב] בענין מה ששואלים חפצים ופודין בהם פדה"ב אי שפיר למעבד הכי:

כ) בחדר א' שנבנה בתוך בית יחיד א' והתפללו בו אנשים שנים רבות ומת האיש ההוא ואח"כ רוצים יורשיו למכור החדר הנ"ל לצורך בית דירה.

כא) בענין סתירת כותל מבהכ"נ לעשות כותל דקה עם סריגות לע"נ:

כב) שנית בענין הנ"ל:

כג) גם כן בענין כזה:

כד) בקהל שקנו בית א' סמוך לבהמ"ד להרחיב מקום הבהמ"ד וסתרו הכותל מהבית שסמוך לבהמ"ד והתפללו במקום הנוסף ואח"כ נתייעצו לעשות מקום הנוסף לע"נ. פלפול בענין מכירת זט"ה ואי הזמנה מלתא הוא בזה:

כה) בישוב א' שהשתדל אונן אצל השרים עד שהרשו לעשות בית תפלה והקדיש בית א' בביתי לבהכ"נ והתפללו בו כל יושבי הישוב הנ"ל בצבור שמנה שנים ואח"כ קנו מקום א' גם עצים לעשות על מקום החדש בנין מקוה ואח"כ רוח אחרת עבר על איזהו אנשים ורוצים לעשות במקום החדש הנ"ל מהעצים שהכינו בהכ"נ והאיש הנ"ל מוחה בידם שכבר החזיק שיהיה הבהכ"נ בביתו מהו הדין פלפול רב בזה.

כו) בענין שקהל א' בעת שבנו הבהמ"ד בנו בנין לצורך דירת הרב ולא גמרוהו ואח"כ רצו איזהו יח"ס להתפרד מבהמ"ד וגמרו הבנין הנ"ל לקבוע מקום תפלה ורוצים לעשות שמה מקום קבוע להתפלל בו בימי נוראים ואנשי בהמ"ד מוחים בידם מטעם ביטול בהמ"ד ועוד משום בלבול בהתקיעות ותפלות ואף כי רוצים שכנגדם לבנות כותל באמצע חצר שעי"ז לא יהיה בלבול טוענים כי אין להם רשות לקחת להם קצת מחצר בהמ"ד שלא ברצונם:

כז) בנדון מקום בבהכ"נ בע"נ שנמצא כ' בפנקס של החבורה שהחליטו המקום הנ"ל להרבנית שהיתה אז אך בתנאי שאין ברשותה למכור המקום הנ"ל כשתעקר מושבה משם אח"כ מתה הוא ובעלה הרב וקבלו להם רב אחר וכמה שנים עמדה הרבנית החדשה על מקום זה בע"נ הנ"ל ואח"כ נמצא כ' בפנקס שמכרה הרבנית הקודמת המקום לאיזהו אשה וחתומים בו שלשה ראשי החבורה ובאתה האשה הנ"ל לערער על מקום הנ"ל.

כח) תשובה ארוכה בענין קדושת בהכ"נ ועזרה לק' זאלישטשיק פלפולים עצומים בזה.

כט) בבהופי של יחיד א' שנקבע אה"ק בצד דרום בטעות ואח"כ סתרו המקום ההוא ובנו אותה מחדש אי מותר לשנות מקום אה"ק לצד מזרח כיאות.

ל) בעכו"ם א' שהיה לו ח' שעוה ונתן חציו לע"ז לנרות אם מותר לקנות חציו השנית לנרות של מצוה.

לא) בכוס של זכוכית שנשבר בסיסו שלמטה ולא היה יכול לעמוד ועשו לו בסיס למטה של מתכות אם הוא כשר לכוס של ברכה.

לב) שנית לענין הנ"ל פלפול רב בזה.

לג) בענין התקופות איזהו עיקר אם תקופת שמואל או תקופת רב אדא והקישות וספיקות שיש בזה.

לד) בנדון הס"ת באיש שדר בכפר שא"א להחזיקה רק או בבית שדר בו איש ואשתו רק שיש שם תיבה גדולה שמחזיק ארבעים סאה או להחזיקה בבית אחר פנוי רק שמוכרחין לטלטל אותה בכל ש"ק דרך חצר למקום שמתפללין בו איזהו עדיף.

לה) בטוענות משאות ופריקות משאות ע"י עכו"ם בשבת מבית ישראל.

לו) הדרך הנכון משטרי מכירות על פסעסיש וגראלנע על ש"ק פלפולים שונים בזה.

לז) במה שהתיר מורה א' למוזג שמוכר יין בשבתות ויו"ט ליהודים בהקפה ע"פ דרך היתר אך לזכרון שלא ישכח מי המקבלים וכמה התיר ע"י שיחזיק שני נכרים והוא יאמר לנכרי א' ונכרי הא' יאמר לנכרי הב' לכתוב בקרייט על לוח שחור והעלה דח"ו להתיר כזה ולא יעשה כן בישראל.

לח) במי שנו"נ עם איש מזרע היהודים והאיש הנ"ל מוחזיק שכותב כל צרכיו בשבת כשמקבל המעות מהב"ד אם יש בזה משום מסייע ידי עוברי עבירה כשישלח לו מעות ויודע בבירור שהאיש הנ"ל יקבל המעות מהב"ד בשבת.

לט) אם מותר לצאת בשבת במקום שאין עירוב במנעלים הנקרא קלאשין ע"ג השטיוויל. ב] אם מותר לקבל דורין חפץ א' מאדון ממונה של שר א' וידוע שהחפץ ההוא גנוב ביד הממונה של השר כי הוא של השר.

מ) בנדון הברזילים הקבועים בדלתות של חלונות ובליל ש"ק סוגרים אותה דרך נקב לתוך הבית אם רשאים להכניסם תוך הבית במקום שאין שם היתר צוה"פ.

מא) נדון צירוף הט"ג לעירוב במקום צורת הפתח ובנדון הרחקות הקניה של צורת פתח מן הכותל.

מב) אם מועיל שני פסין במק"א הנפרץ יותר מעשר לכרמלית.

מג) בתל המתלקט יוד מתוך ד' אמות ויש בו שביל של יחיד.

מד) בנדון שעשו בקנים של צוה"פ עוד קנה א' באמצע הגובה כמו חמשה טפחים מן הארץ ברוחב מקנה זה לקנה שכנגדו אם דבר זה מעכב בהיתר הטילטול.

מה) בפרצה יותר מעשר וביאור דברי המג"א סי' שס"ב סקי"ז.

מו) בתיקון צוה"פ בעיר א' שנמשך ע"פ רוחב הדרך ובאורך הדרך בצ"א עומד הט"ג אם נאמר הט"ג מפסיק והוי כב' מבואות שיש פתח ביניהם ול"מ התיקון צוה"פ כפי הנ"ל. פלפול בש"ע סי' שצ"ב ובדברי המג"א בסי' שס"ד ובדברי מהרש"ל ומהרש"א בעירובין ד"ח ובתוס' דכ"ה ד"ה וכי אויר.

מז) שנית בענין סנ"ל להחזיק כל דבריו שבתשו' הראשונה.

מח) בנדון גדר העיר שנפרץ בפחות מעשר לבקעה גדולה ובקעה ההוא נפרצה במלואה מצ"א לדרך הרבים והבקעה שייך לשר העיר ויכולת בידו למחות שלא לבקוע בפרצה ההוא אם מותר לטלטל.

מט) בנדון תיקון עירובין שבמק"א שדרך המלך עובר באמצע ובשני רוחות שבצדדין יש הרים גבוהים ובאמצע ההרים יש כמה דרכים מן ההר אל המישור ההיא אם נאמר דאתי רבים ומבטלי מחיצה.

נ) נוסח שטר מכירה של שבת הנהוגין:

נא) שנית בענין תיקון עירובין הנ"ל. פלפול באורך והשגה על דברי הרב התניא בש"ע סס"י שס"ג ובדברי המג"א סי' שס"ג סקי"ז. ונדון שכירות הרשות משר העיר וגם מבאר דבריו בהתשו' הקודמת בהנוסח שטר מכירה.

נב) בש"ץ שטעה ואחר חזרת תפלת ש"ע שהיה לו לומר חצי קדיש אמר קדיש עם תתקבל איזהו קדיש יאמר אחר סדר קדושה.

נג) בתיקון עירובין בעיר שאינו מוקף חומה ועומד מרובה על הפרוץ והפרצות מתוקנים בצוה"פ אם צריך תיקון הפרצות שפחותים מעשר מבאר בזה כל הדינים באורך וברוחב הלכה למעשה.

נד) בעיר שהישראלים ונכרים דרים שם אלא שהישראלים דרים בשכינה בפ"ע והנכרים בשכינה בפ"ע רק שהנכרים יש להם דריסת הרגל בשכינת ישראל לכל צרכיהם אם צריך לשכור הרשות מהנכרים ההם להתיר הטלטול בש"ק.

נה) ששה שאלות בענייני עירובין א) אם מסופקין אם כבר כלה הזמן משכירות הרשות מעכו"ם אם מחיובין לשכור מחדש ב) ממי צריך לשכור הרשות ואם די משופט העיר ג) בענין המסמרות שתחובין בקנים של צוה"פ בכדי ליתן עליהם החבל מלמעלה אם מעכב מה שיוצא המסמר למעלה מהחבל מעט ד) בקנים של צוה"פ שסמוכים לכותל הבתים אולם הגג בולט הרבה מהכותל יותר מג' טפחים אם לעשות בזה איזהו תיקון ה) בהעמדת הקנים בתוך גדר אלא שהקנים המה גבוהי' הרבה יותר מהגדר אי' דבר זה מעכב ו) בקנה של צוה"פ הסמוך לגדר שנמוך מעשר' טפחי' במשך ג' טפחי'.

נו) מי שנותן עירובו בתוך עיבורו של עיר אם כל העיר הוא לו כד"א וביאור דברי הבכור שור לענין קנים של צוה"פ שרחוקים מהכותל ולענין אי מהני צוה"פ במים וביאור דברי התוס' בעירובין דכ"ד ע"ב.

נז) בענין כלתה מדתו בחצי העיר ואם מודדין אלפים של תחום שבת באלכסון שהוא אלפים ות"ת אמה.

ג] באחד שקנה טלית מאיש שמוחזק לגנב אם מותר לברך על טלית הזה. פלפול רב בזה ובאו"ח סי' ל"ט ס"י ובדברי הט"ז רסי' ס'.

נח) בענין מדידת תחומין שהבתים שבכפר רחוקים זה מזה ערך מאה אמה אך כל בית מוקף בגדר ובו גינה זרוע ואם נחשב ההיקף כמי דירה ולא נשאר בין זה לזה ע' אמה ושיריים מהו שנאמר שהזרעים מבטלים הדירה פלפול ארוך בזה ובדברי התוס' בסוכה דכ"ה ד"ה קמה ובש"ס עירובין דכ"א בתוס' והרא"ש שם ובתוס' דנ"ז ד"ה אלא ואם הבתים שבשכינה אחרת מכוונת נגד אויר שבין הבתים שבשכינה הב' אי אמרינן דרואין אותם כאלו הוא בין הבתים ואז לא יהיה הפסק ע' אמה ושירים פלפול רחב בזה ובענין הפרצות פחות מעשר.

נט) פלפול בדברי הש"ס עירובין דנ"ה ע"ב גבי הא דיושבי צרופין.

ס) במי דבש של פסח שהושם קוה"פ בכלים שהחזיקו בו י"ש לפני כמה שנים והמ"ד נשתהא בהם כמה ימים. פלפול בתשו' ח"צ סי' ע"ה.

סא) בענין שכירות החדר שהחמץ בתוכו וביאור דברי התוס' ס"פ כירה ודברי רש"י סנהדרין דצ"ה ע"ב ד"ה ויצא מלאך.

סב) באחד ששכח לחתום א"ע על השטר מכירה שמכר חמצו לעכו"ם בע"פ בשלשה חששות שיש בזה א' אחר שלא קנה העכו"ם הקרקע א"כ לא נקנה החמץ אג"ק רק בכסף לבד ב' דכיון דעכו"ם לא קנה הקרקע אפי' אם נאמר דקנה החמץ אפשר דל"מ מתורת קני את וחמור ג' מכח דברי המק"ח סי' ת"מ שהחמיר בזה מתורת קבלת אחרות פלפולים שונים בכל זה והעלה להתיר החמץ בהנאה:

סג) בנדון שאלה כעין הקודמת רק שהיה שם שני אנשים בעת שמסר השטר מכירה להנכרי ויש בזה סניף דהוי כעידי מסירה.

סד) באחד שמכר חמצו לנכרי בע"פ אחר חצות גם שכח לחתום א"ע על השטר מכירה פלפול עצום בזה ובדברי הרמ"א בחו"מ סי' ר' בהג"ה בהא דבעינן לענין קנין חצר עומד בצידו שיהיה עומד בתוכו דוקא מבאר הרבה ענינים בזה.

סה) באחד ששכח למכור מאלץ רק שכתב בהשט"מ שמוכר לו כל המטלטלין שבבית הנ"ל מבאר להלכה אופנים שונים בזה.

סו) באחד שמכר חמצו לנכרי קטן כבן ט"ו שנה מהו הדין מחמץ הזה לאחר הפסח פלפול בדברי הח"ס חלק יו"ד סי' שי"ז וגם בנדון שאחד קנה מפבאריקאנט נכרי במקום א' אריק וקודם ביאת האריק מכרו לנכרי קודם זמן איסורו ואח"כ הביאו האריק בע"פ אחר זמן איסורו והעמידו העגלן בבית גוי א' ועמד שם כל ימי הפסח ביאר אופנים שונים בזה.

סז) בענין שאלה הקודמת הנ"ל באריכות נפלא בפלפול ובקיאות.

סח) באחד שהיה לו חביות יי"ש ובליל ע"פ אמר לגוי הידוע לו בזה"ל קח לך החביות יי"ש זה ולך לביתך ותוכל למכרו לאשר תחפוץ כי אתה יודע שלקח מכבר ובבוקר תבוא ואתן לך קאנטראקט עליו והגוי קיבל החביות יי"ש לביתו ולא בא אל הישראל עד אחר פסח.

סט) באחד שמכר חמצו בע"פ אחר חצות.

ע) בשטר מכירה א' שדילג בסוף בהזמן תיבת עשרה וכתב בו ארבעה ימים לחודש ניסן מהו הדין החמץ לאחר פסח.

עא) בענין שאלה הקודמת.

עב) באחד שמכר חמצו על ידי שליח לנכרי ונכתב בהשטר מכירה שקיבל אדרהן והוא שכח באמת לקבל האדרהן מהנכרי והחמץ נמכר אג"ק כנהוג פלפול בקנין אודיתא אם מועיל ובענין יי"ש מקטניות שנעשה קודם הפסח אם התערובות חמץ שיש בו ממאלץ בטל מן התורה ברוב תמי' על הח"ס בזה.

עג) שנית בענין הנ"ל ופלפל בענין חזקה שע"ש וביאר דברי הרמב"ם פרק א' מהלכות מכירה הי"ח.

עד) שני שותפים שהחזיקו שמרים במרתף של איש אחר אשר הישאל להם המרתף ההוא בע"פ בא שיתוף א' ונתן להאיש בעל המרתף השמרים במתנה בלי שום קנין והאיש הנ"ל מכר השמרים לנכרי קודם זמן איסורו

עה) בפסעסיר א' יהודי שלקח באלמות יי"ש מישראל א' קודם הפסח ועבר עליו הפסח.

עו) בחביות דראנאק שלא פרשו במכירות חמץ כי שכח ממנו אז המוכר והיה עומד בהחדר שהישכיר להנכרי ועבר עליו הפסח.

עז) על דבר החיטים ושעורים שלימים שבגללי בהמה אם מחמיצם.

עח) בנדון שא' כ' קודם פסח לנכרי א' במק"א שישלח לו משקאות חמוצים ושלח לו אדראהן והנכרי מסר המשקאות הנ"ל להשפיליטער של היהודי במקום הנ"ל והשפליטער שלח המשקאות הנ"ל ע"י בע"ג יהודי והביא הבע"ג החמץ בתוך הפסח ולא רצה הקונה לקבל החמץ והשכין הבע"ג החמץ ת"י נכרי א' במקום הקונה. פלפול בענין שליחות ובענין אומן קונה בשבח כלי ועוד בהרבה ענינים.

עט) בנדון המקאריש והפעריל גראפין שלא נמכרו ועבר עה"פ.

פ) בא' ששלח לחבירו משלוח מנות והמקבל לא היה בביתו בעת ביאת הב"ד ובא לביתו אחר זמן איסורו ולא רצה ליקח מהב"ד ונשאר שמה עד אחר הפסח ואחר החג קיבלו וראה שיש שמה דברים חמוצים.

פא) בשמרים שבאו ע"י הב"ד לישראלים אחר זמן איסורו ע"י שכ' קודם החג לנכרי במק"א שישלח להם ושלחו לו אדראהן.

פב) בענין מה שנהגו הסוחרים לקנות בחוה"מ פסח י"ש אפל אדונים לקבל אחר פסח אי אריך למעבד הכי

פג) בישראל א' שמכר י"ש שלו שבהגריילניע קודם הפסח כדת ואח"כ בחוה"מ פסח מכר הי"ש הנ"ל לישראל אחר לקבלו אחר הפסח מהו הדין וגם אי מותר לעשות כן לכתחלה.

פד) בקמח קאקיריזיס שנתערב בקמח חוטין אם כשר לצורך אפיות מצות.

פה) שנית בענין הנ"ל.

פו) בא' שנשאר אצלו בשוגג עד אחר הפסח ריפות שקורין גראפליך והגראפליך הנ"ל הם שעירב עשרה קאריץ חיטין לתותים עם עשרה קאריץ חיטין אינם לתותים והלתיתה נעשה ע"י זליפה מועטת ונשאר מהם הגראפליך הנ"ל פלפל בדברי הש"ע ריש סי' תס"ז ובס"ס תמ"ז.

פז) ביי"ש של פסח שנעשה ביורה שנעשה בו מקודם יי"ש של חמץ והשופפרת שקורין ווענש לא נגעל כדינו מבאר דיני הגעלה וליבן להלכה למעשה בפרטים שונים וגם דיני ביטול חמץ קוה"פ בתוך היתר.

פח) אם צריך ללבן הפעפרילניצע וראש הברזל מהווערטינע בהרחיים לטחינת קמחא דפסחא.

פט) שנית בענין הנ"ל ופלפל בדברי הנו"ב אי שרי לכתחלה לערב היתר באיסור היכא דאינו מתכוין לבטלו.

צ) בא' ששכח לחתום א"ע על השטר מכירה של חמץ פלפול בדברי רש"י ותוס' ריש פסחים ובדברי המק"ח סי' ת"מ ובדברי הקצה"ח סי' מ"ה ובדין אם אה"נ יש לו בעלים ועוד פלפולים שונים באריכות.

צא) הנוסח של שט"מ בענין מכירת או שכירת הקרקע שעומד שם החמץ.

צב) בשט"מ שיש בו גמגומים.

צג) בחמץ משהו שנמצא בתבשילין אם מותר להשתמש בכלים הללו בפסח לשנה הבאה.

צד) בזרעונים הנקראים ציבלקיס שנמצא בחיטים של שמירה משעת קצירה והחטים הללו נתערבו בחיטין אחרים.

צד) בחרש שאינו שומע כלום מאחוריו כ"א מה שמדברין בפניו בקול רם וגם הוא מדבר קצת ואם החיוב מצות שלו מוטל על האב.

צו) בי"ש חמץ שנפל לרוטב של בשר בע"פ אם הוי נטל"פ ואם בטל בס'

צז) בענין היורות והדפוסין בהפאבריק של ציקר אם צריכין הגעלה שם מבואר הרבה עניני הוראה.

צח) בלחם חמץ שנמצא בבאר בפסח אם מותר לשאוב מים מהבאר ההוא לצורך רחיצה בפסח.

צט) בא' שאמר על שעיר עזים קודם השחיטה זה קרבן פסח והאיש הנ"ל שאמר זה הוא חמיו של אותו שהשעיר עזים שלו.

ק) באחד ששאלו אותו מה תעשה בבשר על פסח והשיב אני יש לי קרבן פסח כי פרתי ילדה עגל.

קא) באשה והיא אשת איש הנו"נ בתוך הבית שאמרה על שעיר עזים שנולד לה שהשה יהיה לה על פסח וקרבן פסח פלפול בענין נדרי צדקה והקדש של אשה הנו"נ בתוך הבית.

קב) בא' ששכח בלילה לספור ספירת העומר ונזכר בבה"ש שלאחריו וסיפר בלא ברכה אם רשאי לספור שאר הלילות בברכה פלפול עצום בזה בעניני ס"ס ואם מותר לברך בס"ס גם שאלה בא' ששכח לחתום א"ע על שט"מ ואם אדראהן חשוב כקנין כסף.

קג) בענין המנהג שנהגו שלא לשחוט ביו"ט בהמות.

קד) באחד ששחט האם בעיו"ט אם מותר לשחוט הבת ביו"ט ביאור דברי התוס' בביצה ד"ו וגם פלפול בתוס' ר"פ אלמנה וכה"ג וש"ס ע"ז דט"ו.

קה) מדין מרחץ הזיעה בעש"ק של חזון.

קו) בענין מה שכ' מהר"פ לתקוע בשופר בפה המלוכלך בדם מילה.

קז) אם בעינן לענין השיעור של אתרוג לשער כפי החומרא של הצל"ח דהביצה שלנו הוא מחצה מהביצה שבזמן הש"ס.

קח) אם מותר להדליק לנר חנוכה בנרות העשוין מחלב יען כי דרכם לעכב בו חלב חזיר.

קט) כעין שאלה הקודמת אם מותר להדליק בשמן זית לנר חנוכה שנתערב בו שומן חזיר.

קי) פלפול בש"ס דע"ז ריש דכ"ב ובתוס' שם.

קיא) פלפול בש"ס שבת דפ"א וגם בקושית הג"פ בסי' קכ"ד ובדברי השאגת ארי' ריש ה' חמץ.

קיב) במה שדרש א' ברבים שבטלה רוה"ק ושבעל אוה"ח הק' לא היה בעל רוה"ק ובירר בראיות עצומות בבקיאות נפלא מהש"ס שגם עד עתה לא פסק מדרגת רוה"ק.

קיג) פלפול עצום באריכות בהא דמי יימר דמזדקק ליה חכם בסוגיא דשבת דמ"ו ובכ"ד.

דינים מפוזרים משאר חלקי ש"ע הנמצאים בחלק התשו' הלז

א ב] פלפול בדברי הכו"פ סי' ב'

ג ב] ביאור דברי הפמ"ג יו"ד סי' ל"ג בענין דאין בדיקה לושט מבחוץ אפי' בקנה רחב.

קט ב] ג"כ בענין הנ"ל.

לו ב] באשה שמצאה כתם בימי ספירתה ומסופקת אם היא טמא או טהור ולא היה לה ממי לשאול וע"פ ספק ספרה ז' נקיים מחדש מיום שלאחר מציאת הכתם ואח"כ הראה הכתם לחכם וטהר אם הימים הראשונים עולין לה פלפול בתשו' מע"צ שהביא הס"ט בסי' קצ"ו.

מח ב] חמשה שאלות בדיני יחוד.

נד ב] במשכנתא בנכייתא והלוה נשאר בבית המשכנתא ומשלם שכירות להמלוה ונכתב בהשטר המשכנתא שאפסקיו אחר רק שהיה שקר והתנו כן בשעת הלואה אם הוי א"ר או ר"ק.

ג] במשקה שעושין בא"י ממשרת התאנים וישראל קונה התאנים מנכרים ועושה מהם משקה אם חייב בתרומה ומעשר.

נה ז] בבשר עוף שבשלו בקדירה חולבת ב"י ואח"כ שמו הבשר בתוך קדירה של בשר בהמה אי אסור הבשר בהמה בהנאה:

ח] במלח שחתכו בסכין חולבות ואח"כ חתכו המלח הנ"ל בסכין בשר ומלחו בו בשר.

נז ב] בא' שנגנבה ממנו פרתו והיתה מעוברת מבכרת ואחר כמה ימים מצאה אצל ערל א' אחר שנתיאש ממנה וילדה שם בכור והעכו"ם אומר שמצאה מעוברת תועה בשרה אם יש להולד קדושת בכור פלפל עצום בזה.

ד] במינקת שאמרה לבעלה שהיא טמאה והוחזקה כן יותר מל' יום ואח"כ אמרה שטבלה ושמשה עם בעלה ונתודע ששקר הדברים ואמרה אח"כ אמתלא שלא היתה טמאה מעולם רק שאמרת כן מפני שבעלה הכה אותה אי נאמנת.

סח ב] נידון בכור שנחתך אזנו מקצה העליון עד מקום שמתחלת להתקשות האזן אם הוא בכלל נצרם האזן.

ע ב] במחט שנמצא בטרפשא דכבדא.

עא ב] שנית על ענין הנ"ל.

עה ב] בדינא קרטין יתד תקוע להלכה באופנים שונים. ג) באשה שיש לה חולה מרידין. ד) כלי נחשת שנאסרה אם מהני ציפו בדיל בלא הגעלה. ה) במחט שתחוב בין קמטי ההמסס וסיוכא כנגדו.

פה ב) בענין מורדת או עע"ד לגרשה בע"כ או לישא אחרת. ג) אם הבת מחיובת לחתום א"ע על פטורין בנימוסיהם מחלק ירושתה.

פז ב) בשם המדרש שנקרא לס"ת זאב וחותם זאב וואלף ונקרא בפ"כ וועלוויל היאך לכתוב בהגט.

צד ב) ביאור דברי רש"י יבמות דמ"א ע"ב בד"ה ואינה חולצת.

קט ג) באשה שקבלה עלי' ש"ק בהדלקת הנרות ואח"כ קודם ליל ש"ק שמעה שמת לה מת שמחיובת להתאבל עליו ויום הויו הי' יום כ"ט למיתתו אם הוי כשמועה קרובה או רחוקה.

ד) באשה שמחלה כתובתה לבעלה קודם הגירושין ומת הבעל אחר נתינת הגט שגרשה אז לפטרה מזיקת יבום ועכשיו באתה האשה לתבוע כתובתה אם יש ממש בטענתה.

תוכן העניינים

בית שלמה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה