אור ברסלב

בית מאיר על תמורה· רבי מאיר פוזנר

דף יט:

דף יז:

אלא היינו טעמא דר"ש במחוסר זמן דיליף לי' מבכור לפום רהיטא תמוה. דא"כ אשם בן שתי שנים והביאו בן שנה נמי נימא דקדוש מההוא טעמא דהא אינו אלא מחוסר זמן. דהא לבתר שנה מחזא חזא. וצ"ל דלא אפשר למילף מבכור כי אם דכוותי' חיסרון זמן של עצמות הקרבן. משא"כ בן שנה דהחיסרון זמן לאו מיניה דידיה אלא מפני הבעלים שמחויבים בבן שתי שנים הוי שפיר מידי דלא חזי לגופי' לא נחתה לי' קדושת הגוף:

שם תוס' ד"ה אף מחוסר זמן. וי"ל דה"מ לכתחילה וכו' דבריהם תמוה דא"כ דבדיעבד אף מחוסר זמן קדוש. איך יליף שם בזבחים דף י"ג מדלילה לקדושה ש"מ דלילה אין מחוסר זמן. וה"ה פסח לב"ב אפי' קידשה מאורתא לא חשוב דחוי מעיקרא. ות"ל דלענין קדוש אפי' מחוסר זמן גמור מצי מקדיש ולא חשיב דחוי מעיקרא. דהא מדמי בכור יליף ובכור קדוש () ואינו דחוי. וע"כ מ"מ במחוסר זמן נהי דקדוש בדיעבד מ"מ דחוי מעיקרא הוא לר' יוחנן דאמר ב"ח נדחין ולא חזי להקרבה. [ולא לגמרי יליף מבכור] אלא דקדוש קדושת הגוף וצריך רעי' ולהכי אסור לכתחילה. משא"כ בליל שמיני מדלא חשיב דחוי כלל. משום דלילה לא חשיב מחוסר זמן מותר לכתחילה וצ"ע. אך לא ידענא מה הכריח אותם לזה. הא הרמב"ם פ"ו מהל' בכורות בלא זה אינו פוסק כר"ש. אלא כמבואר שם בכ"מ. וא"כ מה כולי האי אם הסוגיא דזבחים לא אזלה לר"ש:

תוכן העניינים

בית מאיר על תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה