בית מאיר על שולחן ערוך יורה דעה· רבי מאיר פוזנר
הלכות נדה · סימן קפג
בספר ס"ט מביא פה בהג"ה בשם אחרונים דמה דס"ל בדם הבא ודאי מגופה חזקה שבא בהרגשה דוקא כשרואה כדרך ראיות שאר נשים לא כן במוצאת קרטין שאין מדרך הנשים לראות כן יצא מגדר הרוב ולא אמרינן בהא חזקת דם וכו'. ולענ"ד דבר מושכל הוא בלי ראי' ואף אפשר דאפילו בטפה קטנה מאוד דם ממש נמי לא שייך בו החזקה שבא בהרגשה וזה נמי מצד המושכל מפני שמעט הוא אפשר שיצא בלי הרגשה וכן נמי י"ל שיצאה בזה מן הרוב נשים שדרכם לראות ראי' שיש בה ממש. והכי משמע מהרא"ש פרק התנוקת הלכה ד' שכתב חיישינן שמא מחמת חימוד ראתה טפת דם כחרדל ולא הרגישה בו. ואפשר נמי להסמיכו בראיות קצת מן מימרא דר"ז דנשים החמירו על עצמן וכו' ואפי' בטפה כחרדל. ונתקשו הראשונים מה הרבותא כדאיתא בב"י, ולהנ"ל י"ל דהרבותא אף בדלא ארגשה ובטפה קטנה כזה ליתא החזקה מ"מ החמירו בכל חומר. ולהנ"ל בשם האחרונים יש מקום לעיין בעובדא דאתא לקמי איזה פעמים באשה הבודקת מעצמה בלי הרגשה ומצאה על העד קורט שחור קטן בכמותו מאוד כמעט שאינו נקח ביד אלא על ראש המחט הוא נאחז ובמהותו הוא נמי דק ואי אפשר בשום צד לבודקו בבדיקת פושרין שבסי' קפ"ח כי מיד שיבא לפושרין ואפילו מעט רוק ממש יתאבד ומקומו אין וכשמגביה אותו ע"י מחט להביאו על הצפורן למעכו מיד מפני דקותו הוא נפרך ע"י המיעך מעט והי' לרוח ואבק. אבל אינו בא לידי מיעוך ואפילו נחשב פירוך זה למיעוך אינו בדיקה מש"ה לטמא אלא איפכא מצינן שאם לא נימוחו ע"י מיעוך הצפורן טהורה. וא"כ לא ידענא מה אידן בי' כי באמת מפני יבשותו יש לספק בו בברי' ולהנ"ל יש מקום להקל מפני הספק דרבנן אלא דמסתפינא אם לא יהא בגדר ספק חיסרון חכמה שאם אני איני בקי בבדיקה אולי יש חכם אחר הבקי. ומפי אשה העוסקת בשאלת נשים שמעתי שנהוגה היתה בענינים אלו שלא לשאול כלל פי מורה אלא בלשון זה אמרה קבלה בידה מפי המורה ז"ל שהי' מלפני וואן זיך עש ניט אפ פרבט על העד היא טהורה. ולענ"ד לאו דסמכא היא ולא מפיה אנו חיים. (והברור לענ"ד ששמעה וטעתה הגאון אמר דבריו לחומרא להיכא דבדקה ג' פעמים וכולם לא נמוחו שאז אין צריכה לבודקם יותר וכזה הורה ואך החמיר שאם תראה דם וועט זיך אפ פרבין היא טמאה ואם לאו טהורה בלי בדיקה) כי לא מצאתי רמז יסוד לבדיקה זו אלא צ"ע. ועיין ס"ס זה בס"ט ובס"ס ק"ץ בתשובה מק"ק ליסא: