בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר
הלכות ברכות הריח · סימן רטז
במ"א סק"ג וא"ל דהמוס"ק פירשא בעלמא הוא קשה דכיון שע"כ מוכרח להודות שפירשא דאתא מדבר איסור שרי ממילא מוכח דבתר השתא אזלינן דאל"ה מנ"ל דפירשא דאתי מדבר איסור דשרי וצ"ל דסובר דטעמא דפירשא דשרי היינו משום דלא הוי כדרך אכילתו וזה צ"ע בסוגיא דפסחים ועיקר קושייתו מבכורות עיין סי' תס"ז בח"י שישבה שוב ראיתי בתוס' ע"ז דף י"ב ד"ה אלא דכל שלא כדרכו עכ"פ איסורא מיהו איכא ועיין במ"ל פ"ה מה' יסודי תורה מסופק אי דאורייתא או דרבנן ויהיה איך שיהי' מ"מ מדשרינן אפרוח מביצת טריפה וחלב כשירה שינקה מן הטריפה מוכח לפ"ר דבתר השתא אזלינן ועדיין צ"ע [וכן משמע ממה שהשיב ר"י מת מטמא ואין כו' מטמא נדה דף ע' ע"ב]: