בית מאיר על שבת· רבי מאיר פוזנר
דף ה:
בשלמא בן עזאי וכו'. אלא רבנן היכא אשכחנא כה"ג דחייב. עיין ריש הזורק צ"ו ע"ב דאיתא הוצאה גופא היכי כתיבא אר"י דאמר קרא ויצו משה ויעבירו קול במחנה משה היך הוי יתיב במחנה לוי' ומחנה לוי' ר"ה הוא וקאמר להו לישראל לא תפיקו ותיתי מרה"י דידכו לר"ה. ופרש"י מחנה לוי' ר"ה הוא שהיו הכל מצוין אצל משה רבינו. מבואר מסוגי' זו דדוקא מחנה לוי' הוא דהוי ר"ה הא כל מחנה ישראל לא הוי ר"ה. וא"כ ע"כ כל מחנה ישראל כרמלית הוי. דהא רה"י א"א דליהוי שהרי לא היה מחיצות סביב המחנה אלא האוהלים הוא דהוי רה"י ע"י מחיצות האוהלים. וא"כ מה הקושיא אלא רבנן היכי אשכחנא. הא זה גופא עיקר הוצאה דכתיבא דהיינו לא תפיקו מרה"י דידכו דהיינו האוהלים דרך הרחובות שהוא כרמלית לר"ה דהיינו מחנה לוי'. וגם לבן עזאי קשיא הא משם מוכח דמהלך לאו כעומד דמי מדאסר להו הוצאה בדרך זה. תו קשיא לי דבשלמא רש"י לשיטתו אזיל דס"ל בעירובין בסוגיא דעיר של רבים דלא מקרי ר"ה דאורייתא אלא מקום דריסת ס' רבוא. ושפיר שפירש דלהכי מחנה לוי' הוא דהוי ר"ה משום שכל ישראל וכו' נמצא במחנה לויה הוא דהוי רה"י. הא כל מחנה ישראל כיון דלא באו השבטים ממחנה למחנ' לא הי' מצוי שם ס' רבוא ולא הי' ר"ה. אבל לשיטת הגאונים והפוסקים דלא כשיטת רש"י ותוס' ולא צריך כלל פרט זה דס' רבוא לגדר ר"ה. א"י מה ההבדל בין מחנה לוי' למחנה ישראל. ובע"כ לדחוק מאוד משום דמחנה לוי' שהי' כל ישראל מצוים אצל מרע"ה הי' מוכרחים הרחובות שבין האוהלים רחבים שש עשרה אמה והי' מבואות המפולשים שרחבים כנ"ל שהם ר"ה גמורה. משא"כ המחנה ישראל לא הי' הרחובות רחבים כשעור גדר ר"ה ולא הי' להם דין ר"ה אלא כרמלית ע"פ שני מחיצות האוהלים מהצדדים. תו כל עיקר יש לתמוה דהכא עכ"פ מבואר דלא הי' ר"ה אלא מחנה לוי'. ואלו דף ו' ע"ב מקשה הגמ' וליחשב נמי מדבר דהא תניא וכו' ומדבר. ומשני אביי ל"ק כאן בזמן שישראל שרוין במדבר כאן בזמן הזה. נשמע מינה דבזמן שהי' ישראל שרוין במדבר הי' כל המדבר ר"ה [ואולי דלק"מ דניהו דהמדבר הי' לו דין ר"ה. אבל מקוה המחנה הי' אפשר מסובב באוהלים מד' רוחות עם צורת הפתח והיה לו דין חצר השותפים חוץ ממחנה לוי' שהיה לו דין ר"ה וק"ל]. וא"כ מה זה שדייק שדוקא מתנה לוי' הוא דהוי ר"ה. ולמה שדחקתי לעיל הי' אפשר ג"כ לדחוק דניהו דכל המדבר היה ר"ה מ"מ במחנה ישראל מפני מחיצות האוהלים שלא היה ביניהם רחבים י"ו אמה לא הוה ר"ה. וכ"ז בעניותי צריך לי עיון. [ובמס' ב"ב דף ס' כתב הרשב"א ומחנה ישראל כחצר השותפים דמי דלא הי' ר"ה אלא במחנה לוי' וכו']: