בית מאיר על ראש השנה· רבי מאיר פוזנר
דף טו:
ולימא לי' כי אמינא לך אנא מעשר חרובין דרבנן ואת אמרת לי שביעית דאוריית' רש"י ז"ל גילה דעתו בד"ה אם קבלה דלא דוקא חרובין אלא ה"ה כל פירות האילן הוי דרבנן מעשר דידהו ובשטה זו הולך הראב"ד פ"א מהלכות מ"ש הלכה ג' ומשיג שם על הרמב"ם שלמד מסוגי' לחלק בין חרובין צלמונה שביאר דבהכי איירי הסוגי' כדי לחלק לשיטתו שפוסק ריש ה' תרומות שכל פירות האילן הם דאורייתא ואני תמה מאוד על פי' רש"י והראב"ד ז"ל דנהי דלדינא יש להם ראיות ברורות דפירות אילן דרבנן כמבואר בכ"מ מ"מ בזה ודאי מוכרח פי' רמב"ם ז"ל לחלק בין חרובין לשאר פירות אילן בדעת ר' יוחנן עצמו שהרי מבואר בדברי ר' יוחנן עכ"פ בעמוד זה דס"ל פירות אילן דאורייתא שהרי איתא למעלה מזה כי אתא רבין אר"י אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית אפילו כזית ונעשית ככר חייבין עליו משום טבל וההוא לישנא דחייבין הלא ודאי משמע שהוא דאורייתא כי דוחק גדול לפרש חייבין מכות מרדות דרבנן שאין לשון זה רגיל לתפוס כ"א באיסורי דאורייתא אך עיין מס' ביצה דף ל"ו ע"ב שם מצינן לישנא דחייבין על עניני דרבנן וצ"ל מכות מרדות. וכן בשבת דף ט' בסוגי' דכוורת פרש"י חייב נמי ע"ד זה: