אור ברסלב

בית מאיר על קידושין· רבי מאיר פוזנר

דף עז:

דף עד.

תוס' ד"ה פרט לכ"ג. ע"ש בת"י והפ"י כתב הוצרכו לזה דאל"כ לא אשכחן איסור מוסיף דאין ממנין ב' כ"ג כאחד ולענין איסור מוסיף בעינן שיהא האיסור מוסיף בפועל בההוא שעתא כדאי' במס' כריתות גבי כגון דאיכא ברא לסבא. ובהריטב"א כתב אי נמי דלמחר תהא אסור לכ"ג שיתמנה אחריו של זה עכ"ל כנראה דל"ל להריטב"א ההוא סברא דצריך שיהא האיסור מוסיף בפועל בההוא שעתא ועיין בכריתות בת"י שם ובפי' המשניות דההוא תי' הנאמר שם הוא אך למותר וגם מוקשה הוא דהא לברא זה האשה כבר הי' אסורה לו אף קודם שנשאת להסבא משום אשת אחי אביו. וכמה טרח בה הרמב"ם בפירושיו להעמיד גירסא זו. גלל כן לפום רהיטא הייתי רוצה לומר שהריטב"א באמת לא הי' לו גירסא זו. ואולם בעבור שראיתי שהרמב"ם עם שבחיבורו השמיטתי' זה אעפ"כ פסק להדין היוצא מתי' זה. כמבואר בדבריו פ"ב מהלכות שגגות ע"ש בכ"מ ובת"י. וא"כ נתקשיתי פה האיך קאמר הגמרא חללה אחר גרושה נאמרה בתרומה ונקרא איסור מוסיף תינח חללה בת כהן חללה אחר גרושה בת ישראל מה איכא למימר וכמו כן זונה דמשני הגמ' שם זונה הוי איסור מוסיף אם זנתה אשה תחת בעלה הרי מכל זה מוכח דלא בעינן שתהא הוספת האיסור בפועל אבל אחר העיון לק"מ דדוקא כשנתחדש להחתיכה או להאשה שם חדש של איסור כמשל חללה או זונה או אלמנה ודאי דלא בעינן ההוספה בפועל משא"כ התם האיך שייך למימר דע"י שנשאת להסבא למשל נתחדש לה שם איסור אשת אח או אשת אב הלא שם זה כבר הי' עלי' לכל מי שהי' נשואה היתה נקראת לגבי בנו אשת אב ולגבי אחיו אשת אח גלל כן לא נקרא הוספה ע"י השם לבד בלתי אם יש בעולם מי שנאמרה עליו ע"י נשואין השנים שזה מקרי עכ"פ הוספה בפועל וא"כ מוכח דהת"י הכא ל"ד נקטו האיסור לגבי כהן משיח אלא דה"ה כדברי הריטב"א כיון שעכ"פ השם האלמנה מחודש והוא מוסיף לה איסור לכהן גדול כשיהי' בעולם אף שכעת אין שום כ"ג אחר בעולם זולת אתה נמי מקרי איסור מוסיף לגבי אתה הכ"ג ודברי הריטב"א ברורים אף לגירסת רבנן סבוראי דהתם ודברי הפ"י במח"כ לאו דוקא כי לא עיין כל הצורך:

תוכן העניינים

בית מאיר על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה