בית מאיר על קידושין· רבי מאיר פוזנר
דף נא.
שאני מעשר דאיתא לחצאין. עיין פי' רש"י. אין להקשות הא ודאי אלו הי' לו חמשה גרגר חטין. ועישר גרגר שלם. הא שייך נמי כל שאינו בזה אחר זה אינו בבת אחת. א"כ הכא נמי הא עישר סאה אחת שלימה. די"ל ודאי ב"ה גרגר חטים אלו עישר אחד שלם פשיטא דלא תיקן כלום כיון שעישר גרגר זה שלם ולא חתכו לחצאין שיהי' אך חצי' מעשר. א"ו שרוצה שכל הגרגר מעשר ולא תיקן כלום. משא"כ כשיש לו ה' סאין והוא רוצה שיהי' חצי סאה מעשר. אבל לא ע"י גרגרי שלימים אלא שיהי' המעשר חל על חצאי גרגרים להכי אי אפשר לו להפריש חצי סאה. כיון שרוצה שלא יהי' גרגרים שלימים קדושים אלא מחציתם. ונזכרתי שכבר כתבתי כדברים אלו בחידושי למס' עירובין דף נ' ע"ש:
שם ורבא למה לי' לשנוי' כרבה ת"ל דקדושין שאין מסורין לביאה נינהו. לדבריו וכו' קשיא ליה מה צורך להדוחק דלדבריו דרמי קאמר ות"ל דאי לא ימצא טעם על כאחת זולת מטעם שאין מסורין לביאה ודאי קשה על רבא דיוקו דאביי כאחת הוא דאינה מקודשת הא אחת מקודשת. דבשלמא השתא מתורץ לה הכי המקדש אחת נעשה כאלו אמר כאחת כדלקמן. והיינו משום דאם אמר כאחת יש טעם לפסול בלא הטעם דקדושין שאין מסורין לביאה. משא"כ אם בכאחת נמי אך הטעם משום שאין מסורין לביאה. מה שייכות לתלות איסור אחת בכאחת. ואיך פשוט זה יותר מזה. ויש לדחוק דאם אין טעם אחר בעולם על כאחת אלא מצד קדושין שאין מסורין לביאה שוב מעיקרא אין זה דיוק לדייק הא אחת מקודשת ודוק. ומ"מ עדיין צ"ע: