בית מאיר על פסחים· רבי מאיר פוזנר
דף צה.
תוס' ד"ה ואיסי בן יהודה תימא וכו'. וכה"ג איתא ברש"י שלפנינו. ונראה לענ"ד ליישב תמיהתם. ומקודם נתרץ מה דתמהו תוס' דף צ"ו ע"א ד"ה אבל אתה שובר. תימא לריב"א וכו' ע"ש ובעניותי א"י כלל מה תמהו דף צ"ו. דהא איתא דף פ"ה דלכ"ע ילפינן ממה דכתיב בפסח שני ועצם לא תשברו בו דלא צריך אלא להורות אחד עצם שיש בו מוח. ובע"כ לומר לת"ק דאיסי תרתי שמעת מיני' ומכ"ש לאיסי דלהכי לחודא אתי' כמבואר וא"כ לולא דהגמ' אפקה שבירת עצם בפסח ראשון דדורת מן ועבדת כ"א מן דכתיב בפסח ב'. ומכ"ש בא' הא לא הוי ידעינן דאפילו יש בהן מוח דהא אז הי' מוכרח לגופי' לאפוקי מן בו הנאמר בפסח מצרים וק"ל. ואיתא יבמות דף ע"ד אמר רבא אמר רב יצחק תלתא ממנו כתיבי בפסח חד לגופי' וחד לג"ש והאחרון איידי. ופירשו תוס' שם הראשון דאל תאכלו ממנו נא לגופי' לאפוקי ממצה ומרור. וא"כ מה דמסיק הגמ' פסחים צ"ו אלא ממנו למה לי לכדרבה אר"י היינו לגופי'. ומה דפי' רש"י ז"ל לג"ש היינו כמו וכו'. ור"ל על ממנו דכתיב ולא תותירו ממנו דזה לג"ש אתי'. אך עדיין יקשה דהא חזינן דכל כמה דלא משכחינן לדרוש המיעוט דכתיב בפסח מצרים לדרשה אחריתא זולת למעט פסח דורות לא משגחינן במה דכתיב ועבדת ודרשינן המיעוט למעט פסח דורות והראי' מקחו מבעשור. וא"כ קשה מה"ת לומר הממנו ג' איידי. יותר הי' נוח לומר הממנו ב'. דהיינו לא תותירו ממנו למעט פסח דורות. וממנו ג' דהיינו והנותר ממנו לג"ש ולא לאפוקי באיידי. ומזה לא מקשה הגמ' הכא בפסחים כל עיקר כ"א מן ממנו דאל תאכלו. וע"ז שפיר משני דהא לגופי' אצטריך. אבל באמת ניחא דמן לא תותירו א"א למעט פסח דורות כקושית התוס' דהא כתיב בפסח שני ומכ"ש בראשון. ולכן מוכרח רבא א"ר יצחק ביבמות לדרוש הג"ש ממנו דלא תותירו ולאפקועי הג' באיידי. וא"כ ממינא מתורץ קושית תוס' ד"ה ואיסי. דהא אי לא כתיב בשני אף פסח ראשון דדורות לא הוי ידעינן. והוי ממעטינן מן ממנו דלא תותירו קמא. וק"ל: