אור ברסלב

בית מאיר על פסחים· רבי מאיר פוזנר

דף מז.

דף מו:

רש"י ד"ה ב' ימים של ר"ה. יש לעיין למה נקיט רש"י ז"ל דוקא בדרך זה דהיינו לאחר התקנה שקלקלו הלוים בשיר. כמבואר במס' ר"ה. הא אפילו מאז ומקדם שלא הי' ר"ה כ"א יום אחד. מ"מ כשחל יום ל' של אלול ביום ה' היו מוכרחים לאפות ביום ד' מחשש שמא יבאו עדים ביום ה' בלילה. שאז כל יום ה' לא היו רשאים לאפות שמא יבאו עוד היום ואח"כ כשלא באו עד הלילה הי' ביום ו' ר"ה ונמי לא היו יכולים לאפות. ואח"כ מוכרחים ליקח הנאפה ביום ד'. ויש ליישב על פי דברי תוס' מ"ו ע"ב ד"ה הואיל שהקשו שם דלישתרי לאפות בי"ט ע"י הואיל ע"ש שמשני לא שכיח. והא תינח לאחר תקנה הנ"ל שהתקינו שיהא היום ומחר קדש משא"כ מקודם ודאי היו יכולים לאפות יום ה' ע"ת אם יבאו היום עדים ויהי' מחר חול. נפרקינהו ויהי' חילין דשרי לאפות ויאפו אחרים למחר ותנאי זה ודאי דעדיף מהואיל וגם שכיח שיבא לידי כך דהיינו תמיד כשיבאו עדים בעוד היום משא"כ לאחר התקנה הנ"ל אין רשאי לאפות ע"ת דהא שמא יבאו עדים מן המנחה ולמעלה ויהי' היום ומחר קדש. ואם יפדו אלו לא יהי' להם אחרים. כי הלא גם מחר קדש. ולכך שפיר הוא ההואיל לא שכיח ודוק. וגם אפשר דרש"י ז"ל מפרש בפשוט לישנא דמתני' דנקיט ב' ימים של ר"ה דמשמע שניהם קודש דמסתמא איירי לאחר התקנה וק"ל:

תוכן העניינים

בית מאיר על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה