בית מאיר על פסחים· רבי מאיר פוזנר
דף טז:
תוס' ד"ה מדרבנן. הו"מ לאוקמי כו'. ר"ל דהא בל"ז איכא תנאי דפליגי בהדיא ע"א דהיינו ר"מ עם כל בני מחלוקתו גבי ספק משקין דסברתו טומאת עצמם יש להם. ולענ"ד מ"מ יש לומר דהוכרח הגמ' לשנויי הכי. דהא איתא דף י"ז ע"ב בתוס' ד"ה אבל דם לא דסברו בהדיא דמה שאינו מכשיר מכ"ש דאינו מתטמא. וכן כתב להדיא הרמב"ם פ"א מהל' פסולי מוקדשין. ע"ש בלח"מ שביאר דמש"ה ההלכתא לר"פ לא צריך כ"א למים. ונראה לענ"ד שיצא להם זה מלשון ר"י בר חנינא דף י"ו ע"א. משקין בי מטבחיא לא דיין שהן דכן אלא שאין מכשירין. מבואר דיותר עומד משקה להכשיר מלהתטמא. א"כ כ"ש מה דאימעט מהכשר דאימעט נמי מטומאה. וזה דלא כבה"ז דף ל"ד שביאר הרמב"ם לקח דינו מפ"י דטומאת אוכלים. וזה אינו ראי' גמורה להמעיין שם. ואף הראב"ד ששם השיגו פה לא השיגו נחזור לענינינו עכ"פ מדברי תוס' ורמב"ם נלמד דלר' יוחנן דם קדשים אינו מקבל טומאה ד"ת. וא"כ ע"כ התם שהקשה הגמ' מן הברייתא לא על רב לחוד סובבת כ"א על ר"י נמי. וכן מבואר בכ"מ פ' הנ"ל שהביא קושי' אלו על דינא דר' יוחנן וא"כ מה הוי מצי הגמ' לתרוצו דאתי כמ"ד טומאת עצמן יש להן. הא מ"מ הוי קשה לר' יוחנן מדם. דכיון דאמר אינו מכשיר נמי אינו מקבל טומאה. וק"ל: