אור ברסלב

בית מאיר על ערכין· רבי מאיר פוזנר

דף ו.

דף ה.

תוס' ד"ה תני חדא. והדר רושמים ע"ז וכנראה שהם דברים כפולים. ולא ידענא מדוע נקטו בדבור שני בלשונם וכגון דליכא רפיון ידים כגון מן המלח ולא בפשוט כגון בסוף. ומ"מ לר"מ אין מקבלין. ואולם כל עיקר קושי' זו אינה עולה למאי שמסקו בדבור הקודם ד"ה אלא מעתה שכתבו ושמא טוב לפרש דרבא הדר ביה למסקנא זו מהא דאמר מעיקרא דהלכתא כר"מ מקרא דלא לכם ולנו דא"כ אך טעמי' דר"מ רק בערכין מג"ה. אבל לב"ה מודה דנודרין ופשיטא דא"א למוקים חדא כר"מ. אלא קושייתם אם נאמר כמשמעות הפשוט דעיקר טעמיה דר"מ מלא לכם וק"ל:

תוס' ד"ה משבאת ליד גבאי א"נ י"ל שהיה סבור וכו'. כוונתם מבוארת שם בב"ק מטעם מקדיש דבר שלא בא לעולם ע"ש וק"ל:

שם תוס' ד"ה עד שלא בא בסופו. ואור"י וכו'. רק שיהא צרכי צבור. ובעמוד א' כתבו בד"ה משבאת ודוקא לדבר מצוה. ואם לא יהיו דבריהם סותרים ע"כ דצרכי צבור נמי דבר מצוה קרו לי' וצ"ע בפוסקים:

שם תוס' ד"ה כי פליגי. קושייתם לענ"ד היא קושי' עצומה דמה"ת לא ליחשב נדר וערך מלוה ויחול מיד הא בעי עמידה בדין עם הנערך. ותו דמה בכך דמיחל מיד סוף כל סוף אינו חייב אלא דמים ולא דבר מסוים כהקדש. וכתבו וי"ל. עיין לשונם כי הוא מגומגם. ויראה לענ"ד דצ"ל וי"ל דנקיט היזק משום דמשמע אהיזק לחודי' פליג משום דקתני חיוב בתשלומין. ור"ל דלהכי משמע להסוגי' דלא פליגי כי אם בהיזק מדמסמך ר' יוסי ההיזק בסוף ומסיים ואם הזיק חייב משמע דבאינך תלתא כמו דלא פליגי במוקדשין לפ' במעריך ונודר. ושוב נתנו טעם וכתבו ובנודר ומעריך שמא יחיל מיד (ואפשר משום דאמירה לגבוה חשיב כמסירה להדיוט להכי אין דין מלוה עליו) ולהכי גובה מן היורשים. כצ"ל כנ"א. ושוב כתבו ונודר ומעריך איצטריך כלומר כיון דל"פ עמו מדוע נקיט להו כלל. וכתבו דסד"א וכו'. וא"כ ומקדיש נקיט להורות דבין נודר ומעריך שוה להקדש בזה. וק"ל. אבל צ"ע שבדף ק' חישב ערכין ודאי מלוה ע"פ. ולהכי נלענ"ד דהכא נמי איירי כמו בדף כ' שעמד בדין וחייבוהו ואין צריך יותר. משא"כ אם היזק שזה צריך שומא כמה הזיק ובתוך כך מת ולהכי חשוב מלוה ע"פ:

תוכן העניינים

בית מאיר על ערכין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה