בית מאיר על עבודה זרה· רבי מאיר פוזנר
דף עג.
כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן. עיין על סוגי' זו בהר"ן כי דבריו ברורים. אבל פרש"י ז"ל קשה להולמו. הנה פי' על התי' דקא נפל התירא לגו איסורא דקמא קמא בטל. מבואר הא נפל היתר בבת אחת בכדי לבטל האיסור בס'. באמת אינו אוסר בכל שהוא והוא שיטת הרמב"ן שבהר"ן ולבסוף גבי חמרא במים כתב ה"ג לא חמרא דהתירא בגו מיא דאיסורא וכו' וכגון דנפיל כוליה כחדא. מבואר הא בזה אחר זה אפילו בפחות מנ"ט נמי אסור ומשום דקמא קמא בטל ואסור בכל שהוא. וא"כ מה בין מב"מ למבש"מ. אי בזה אחר זה תרווייהו בכ"ש. ואי בבת אחת תרווייהו בס'. ודבריו האחרונים הם שיטת הר"ן ע"ש. אבל דברי רש"י ז"ל א"א להבין ומה שהקשה המהרש"א. ותי' התוס' אין לו מובן והקושי' יש לדחות ע"ד שדחה הר"ן לשיטתו ולא הרגיש בעיקר הסתירה. ומה שדקדק רש"י ריש הסוגיא לפרש ומותר בהנאה דוקא ולא בשתיה דלהכי אפילו בחמרא דאיסורא לגו מיא דהיתרא קמא קמא בטל אף דטעם כעיקר היינו לאכילה דומי' דמשרת וגיעולי מדין ולא בהנאה: