אור ברסלב

בית מאיר על עבודה זרה· רבי מאיר פוזנר

דף מא:

דף לב.

תוס' ד"ה ובאנדרטי של מלכי עו"ג וקשה דהא תנן מצא תבנית יד. הא דלא הקשו מדיוקא דרישא דדוקא המוצא שברי צלמים מותרים הא צלמים עצמם אסורים וסתמא כר"מ. הא אף לר"מ לא אסור אלא בשל מלכי עו"ג ועומדים על פ"מ דוקא די"ל דכיון דהרישא מתוקמא כר"מ. י"ל כיון דחייש למעוט ממילא כל צלם הנמצא חייש לשמא של מלכי עו"ג הוא ועמד על פ"מ ועד כאן לא אשמעינן ר"י א"ש באנדרטי של מלכי עו"ג מרבה אמר ר"י ובעומדין אלא לאפוקי בידוע שאינו של מלכים או ידוע שלא עמד על פ"מ. משא"כ הסיפא משמע להו דאתי' אפילו לרבנן דהא להכי דייק ברישא למתני שברי צלמי' מעובדי גלולי' ולא שברי ע"ז כדי להורות דסתמא כר"מ מבואר הא הסיפא מתוקמא אף לרבנן ולהכי קשה להו דהא לרבנן לפרש"י כולהו שרי אא"כ יש בידו. ולהכי פי' ר"ת דקאי אהיתרא דרבנן. אבל בסתם צלמים אף רבנן אסרו ולהכי מסקו תוס' בסוף הדבור דעל פירושו ק"ק דלמה קאמר ברישא סתמא כר"מ הא אף לרבנן אסור בסתם צלמים. ומדיש לדחוק דהדיוקא משמע טפי דבכל אופן היתר השברים אסורין השלמים וגם מדנקיט בלישני' שברי צלמי עובדי גלולים ולא שברי ע"ז להורות על הדיוק ודאי לחידושי' אתי לסתום כר"מ. ולאסור כל הצלמים ואפי' בשל מלכים ועומדי' על פ"מ ואולם רבינו אלחנן פי' לפרש"י דהסיפא איירי בשל כפרים דכע"מ ור"ל דהיינו בנמצא סמוך לכפר וכיון דלא ברירא כרכי' וכפרי' רוב דידהו בודאי הולכין אחר הקרוב ומה גם אם הוא קורבא דמוכח וקאמר ובכך ניחא דלא מצי אמר דסתמא כר"מ מסיפא דההוא אתי' כרבנן משא"כ הרישא מדקתני המוצא שברי צלמי עובדי גלולים מותרים ממילא מוכח דבאותו מקום דמציאות השברי' מותרים במקום הזה צלמים עצמם אסורין וע"כ כר"מ דאלו לרבנן יש מקומות דאף שלמים הנמצאים שם מותרים כגון סמוך לכרכים ודוק. ועיין בפי' מלז"ל כי לא הונח לי בדבריו. ודע דמה שכתבתי בקושי' התוס' דמקשו להכי מסיפא משום דקאי אף לרבנן אין סתירה. מדבריו באמצע ד"ה ע"א אמר שמואל דמשמע דאף הסיפא מוקמי כר"מ דזה סובר לפירושם אליבא דשמואל דמוקים כולהו מתני' כר"מ ע"ש וק"ל:

תוכן העניינים

בית מאיר על עבודה זרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה