אור ברסלב

בית מאיר על סנהדרין· רבי מאיר פוזנר

דף יב:

דף י.

גופא אמר שמואל אין מעברין וכו' אמר עולא אין מקדשין. עיין פרש"י ועיין במהרש"א פירושו. וצ"ע חדא לפ"ז למה מקשה רבא אך לר"נ מכדי וכו' הא קושי' זו מיד על דין עולא קשיא דהא בין כך ובין כך נשאר מעובר ופסח נדחה. ותו דבאמת צ"ע טעמא דרבא דמ"ש כי שתקו ולא מקדשין לאדר שני דלא יתבטל העבור ומשום דקדשוהו נמי יהא בטל. [ולהכי מסופק אני אף בפרש"י שמחולק עם הר"מ בפי' דברי עולא. מ"מ בפי' קידשו מהו"ל דמפרש נמי כהר"מ קידשו קודם שעיברו דסתמו היינו שניסק ודלא כמהרש"ל. וצ"ע] ואולם לשון הרמב"ם פ"ד מה' קדוש החדש ה' י"ד הכי הגיע יום ל' באדר ולא עיברו לא יעברו וכו'. ואם עברוהו ביום ל' הרי זו מעוברת באו עדים אחר שעברוהו והעידו על הירח הרי אלו מקדשין את החדש ביום שלשים ויהי' ר"ח אדר שני ואלו קדשוהו קודם שיעברו את השנה שוב לא היו מעברין שאין מעבר בניסן. כנראה ממנו שאינו מפרש דברי עולא שאמר מקדשין כדפי' רש"י. שהרי לא די שאינו מביא כלל פסק עולא. שכפי הנראה הם הלכה שהרי אין חולק עליו. אלא דאדרבא פוסק בהדיא שאם באו עדים אחר שעיברוהו מקדשין אותו לר"ח אדר שני. וצ"ע כיצד מפרש דברי עולא. ואולי היה לו גירסא אחרת. ואם לאו ע"כ לדחוק שמפרש אין מקדשין כלומר אם באו עדים ביום ל' אחר שעיברוהו אין מקדשין אותו לניסן. אלא להחודש שעיברו דהיינו אדר שני. גם במה שפסק ואלו קדשוהו קודם שיעברו וכו' נראה שמפרש זה בפלוגתא דרבא ור"נ ור"ל קידשו מה אם קדשוהו לניסן קודם שעברוהו ושוב עברוהו. על זה פסק רבא דבטל העבור ופוסק כמותו ור"נ ס"ל מ"מ הוא מעובר ומקודש לאדר. וא"כ עכ"פ טעמא דרבא מיושב שפיר ואי משום מה דקשיא נמי לפירושו מדוע מקשה רבא לר"נ קושייתו הא גם לעולא קשיא. זה באמת בע"כ לומר דלאו דוקא לר"נ הוא דקשי' לי'. דבל"ז נמי קשיא כל היכי דמעברין בתר פורים כדכתבו תוס' ואף לעולא צריכינן לתירוצא דר"נ וצ"ע:

תוכן העניינים

בית מאיר על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה