בית מאיר על סוכה· רבי מאיר פוזנר
דף כ.
תוס' ד"ה של שיפה ושל גמי. עיין במהרש"א מסיים בלישניה ועוד נראה לקמן מתוך שמעתין דגבי גמי ושיפה ליכא לפלוגי בין אית ליה גדנפא ללית ליה דהא בתר דמפלגינן בין אית ליה ללית ליה פרכינן למ"ד מחצלת ממש למאי חזי. ועיין ברש"י פריש אלא למ"ד מחצלת ממש שהן פצומין ור"ל דגבי גמי ושיפה אין דרך ושייכות לעשות גדנפי:
שם בגמ' של קנים גדולה מסככין כו'. ארוגה אין מסככין רש"י ותוס' וראב"ד מפרשים דקאי על קטנה דאין מסככין בארוגה ומתני' דמסקינן דקטנה אין מסככין היינו בארוגה וכת"ק דברייתא ור' דוסא דמכשיר אף בארוגה אין שום מחצלת שאין ראוי לסיכוך. ומקשה הגמ' שפיר על ר"ל דמפרש חוצלות מחצלאות ממה דר' דוסא מכשיר כל המחצלאות לסיכוך ש"מ דאין מקבלין טומאה והרי קתני כל החוצלת מטמאין טמא מה דברי ר' דוסא משא"כ להרי"ף ודעמיה דמפרש ארונה אין מסככין אפילו בגדולה ור' דוסא מכשיר בגדולה אפילו ארוגה אבל בקטנה מודה דאין מסככין והיינו הסתם מתני' וא"כ א"י מה קשיא ליה על דתנא כל החוצלת מטמאין טמא מת דילמא היינו בקטנה דסתמא לאו לסיכוך אלא לכל וכיון דקשה הוא לאו לשכיבה ולפיכך טמא מת. וגם מה מוקים ליה בשנוי דוקא באית ליה גדנפא הוא דטמא הרי מידה דבקטנה אפילו בלא גדנפא דאין מסככין וע"כ דמקבל טומאה ולדעתי זה שדחק לרש"י ותוס' וצ"ע על שיטת הרי"ף וש"ע. הגם שאפשר לידחק לשיטת הרי"ף דלהכי אינו רוצה למוקים כל החוצלת מטמא טמא מת בקטנה משום דלשיטתיה הסתם מתני' היינו ר' יוסי והמתני' משמעותה מר' אליעזר כדמסיק ר"פ דבקטנה כ"ע ל"פ דסתמא לאו לשכיבה ומטמא אף מדרס ולהכי הוכיח דכל החוצלת אך בגדולה איירי ושפיר מקשה מ"מ קשה אליביה לפ"ז אכתי מה משני הא דאית ליה גדנפא וכו' מ"מ קשה איך סתם כל החוצלת אינם מטמאין אלא טומאת מת הא איכא קטנות דמודה דסתמא לשכיבה ואפילו בלא גדנפא טמא מדרס משא"כ לשיטת תוס' ניחא דכלל וסתם כל החוצלת אך טמאין טומאת מת ולא מדרס ולאפוקי מחכמים דפליגי ואמרו אף מדרס וטומאת מת נמי אינה אלא בדאית להו גדנפא ובהפלוגתא דסיכוך לא איירי אלא בלא גדנפא. ודוק כי צ"ע על שיטת הרי"ף: