בית מאיר על נדרים· רבי מאיר פוזנר
דף עב:
בעי רמי בר חמא בעל מהו שיפר בלא שמיעה, פי' הר"ן כגון שלא שמע ולא ידע כלל אם נדרה מהו שמפר לה על הספק ובתר הכי ת"ש האומר לאשתו וכו' הרי הן קיימין לא אמר כלום. ופי' הרא"ש דקים לן שלא הי' בלבו לקיימו שמא תדור וכו' והוי כנדר טעות וקשה דא"כ אף אם קיים עד שלא שמע נמי מהראוי שלא יהי' קיים כגון אם אמר כל מה שנדרת על הספק יהי' קיים דהא נמי שייך סברת הרא"ש דהוי כמו נדר טעות וא"כ איך מסקינן דהפרה בלא שמיעה הוי הפרה הא מחרש נימא נמי ההיקש את שבא לכלל קיום בא לכלל הפרה ואת שלא בא לכלל היקם דהיינו קודם שמיעה אינו בא לכלל הפרה. והשיב הבחור המופלא ר' איצק מליסא דלא מקרי לא בא לכלל היקם אלא קודם שתדור משא"כ בתר שנדרה אף שלא שמע מקרי בא לכלל היקם אם ישמע ונכון הוא כי לזה מורה הלשון את שבא לכלל היקם וק"ל:
שם בפי' הרא"ש ד"ה והא לא שמיע לי'. כתב ושמיעת האפטרופוס אינה כשמיעת הבעל ואע"פ שעשאו שליח להפר דבמידי דממילא לא שייך מנוי שליחות. ר"ל דשליח לא שייך אלא בדבר פעולה או במעשה או בדבור שיהא עשיות פעולת השליח במקומו כאלו עשה הוא אבל השמיעה הבאה לאדם מבלתי פעולתו אלא ממילא מגיע לאזניו ע"ז לא שייך שליחות עד דליהוי כאלו בעצמו שמע. והא דמוכרח לזה ולא סגי לו בתי' הר"ן בשם הרב ר' יוסף שתירץ קושיא זו עם הסוגיא שמביא הרא"ש גופי' נמי נראה שהדין עמו דתירוץ הרב הנ"ל אינו מספיק לקושיא אלא נימא דיש שליחות לשמיעה דהא כבר תירצה הסוגיא דלר"א מה שיכול לומר כל נדריה שתדור וכו' היינו דלכי שמענה יהי' ההפרה חל מדהשתא ועם כ"ז מוקים הגמ' הפלוגתא דר' יאשי' ור"י במס' נזיר דהיינו אך לר"א דאלו לרבנן מי איכא מידי ש"מ הא לר"א מפני שיכול להפר נדריה העתידים מדהשתא דלכי ישמע אותם תחול ההפרה מעכשיו חשוב מידי דמצי למעבד השתא דהיינו לומר מה שתדור לכי שמענה יהי' מופרים מהשתא ולהכי יכול אף למנות שליח. וא"כ אלו נאמר דעל השליחות שמיעה יוכל למנותו שיהא במקומו כאלו שומע הוא. מה הקושי' והא לא שמיע לי' הא על השמיעה לא שייך להקשות מי איכא מידי שהרי אף הוא מיד יכול לשמוע [והר"ן אפשר סובר דמ"מ לא חשיב יכול לשמוע כיון דעדיין לא נדרה] מה שתדור וא"כ הא על השמיעה הוי שמיעת השליח כשמיעת עצמו ולמה לא יוכל לימנות שליח על ההפרה משום מי איכא מידי הרי לר"א אף הוא יוכל עתה להפר לכשישמע וזה חשוב יכול בעצמו להפר והשמיעה הא שומע השליח שהוא במקומו להשמיעה. ומוכרח לבא לתירוצו דעל השמיעה לא שייך שליחות. ועדיין יקשה מה בכך דאיהו לא מצי מיפר מפני העדר השמיעה הא השליח ישמע ויפר. לזה מביא הסוגי' דנזיר דכל מידי וכו' ומשני הסוגי' דבאמת אינו ניתן כח לשליח להפר אלא עד שישמע הוא ואז תחול הפרת השליח במקומו. וזה ודאי חשיב מידי דאיהו מצי עביד השתא לר"א שיאמר כל נדרים שתדור יהי' מופרים מעתה לכשאשמע: