בית מאיר על נדרים· רבי מאיר פוזנר
דף סט.
בהר"ן סוף ד"ה שמע אבי' כתב ולב"ה מקליש קליש וכו' מיהו ה"מ כשלא נתארסה לאחר אבל נתארסה לאחר בו ביום אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה. ותימא לי למה נקיט בו ביום וכ"ח הא בעצמו תירץ קושיא זו דף ע"א בד"ה תניא כותיה דשמואל וכתב מש"ה תני בו ביום דאי נתארסה ביום שלאחריו כיון דכשמת הבעל נתרוקנה רשות לאב ולא הפיר בו ביום קיימי' לנדרים שם יפה פי' הברייתא דלא מבעיא לפי' התוס' שמביא שם וכן הוא פי' הרא"ש דרישא דברייתא נמי דוקא לב"ש דשפיר כיון דלב"ש מיד שמת הבעל יוכל להפר חלקו של בעל לבד כי שתק ולא הפיר עד שנתארסה ביום שלאחריו היי הקמה אלא אפילו לפי' הראשונים שמביא שם דהרישא אף לב"ה מ"מ יפה פי' דהא מ"מ כב"ש נמי אתיא ונקיט הברייתא בו ביום מטעמי' דב"ש אבל הכא דפי' דינא דב"ה ועל דרך הראשונים דאף לב"ה דסבר מקליש קליש מ"מ בשנתארסה מודו דאביה וארוס אחרון יכולים יכולים להפר אבל אביה לחודה לא א"כ מאי אריא שנתארסה בו ביום הא כיון דמת הארוס לא מצי האב לחודא להפר ומה החמה שייך בשתיקותיה כיון שלא הי' לו רגע אחד ממיתת הבעל רשות להפר חלקו של בעל ועיין בהרא"ש דף ע"ב ד"ה ושמע הבעל מה שמביא בשם הירושלמי ומכ"ש דודאי אף לחלמודו לא שייך הקמה שעל ידי שתיקה במה דלא הוי ליה למעבד מידי וצ"ע. אך עיין בהר"ן דף ע"ט סוף ד"ה מיתיבי וצ"ע. ועיין בסי' רל"ד בדרישה סס"ק כ"ט כמדומה לא הרגיש בכל מה שכתבתי ולדברי הר"ן בדף ע"ט אין כל דבריו מוכרחים עיין ודוק: