בית מאיר על נדרים· רבי מאיר פוזנר
דף לד.
אלא למ"ד אמאי תפול הנאה להקדש. אין להקשות דילמא איירי באופן שהמחזיר אינו רוצה להחזיר בחנם אלא דוקא בשכר המגיע לו ומפני שנכסי בעל אבידה אסורים עליו אשמעינן מתני' דע"כ של בעל אבידה מוכרח ליתן ההנאה להקדש. ובזה לא אזיל תירוצא דהרא"ש שכ' בלשון זה דכיון שאין המחזיר יכול ליטול שכר הרי הוא של בעל אבידה. דהא ניחא אם המחזיר רוצה ליהדר בחנם. אבל אם אינו רוצה מאי איכא למימר. די"ל דבאופן זה שהמחזיר מכריח לבעל אבידה ליתן שכרו הראוי לו להקדש הוי כאלו קבלו הוא ויהבי' להקדש ואף ידי נדרו לא יצא כדקי"ל לגבי רבית דכל המלוה ללוה ע"מ שיתן רבית לפלוני ואפילו נכרי חשיב רבית הבא מיד לוה ליד מלוה. ודוק: