בית מאיר על נדרים· רבי מאיר פוזנר
דף יז.
יש נדר בתוך נדר. עיין פי' הר"ן כתב תוך הפירוש כלומר בשבועות לא משכחת תרי חיובי וכו'. ולא למנות שתים ג"כ דלא משכחת לה משא"כ בנזירות וכו'. ואיכא למידק מדוע לא משכחת בשבועות כגון שאמר שבועה שלא אוכל בשר שלשים יום ושוב אמר שבועה שלא אוכל בשר שלשים יום דאסור בבשר ששים יום. ועיין בטור סי' רל"ט ובב"י וד"מ שם כי דבריהם צ"ע. ובע"כ לבא לדברי הפרישה שם שכתב בגוונא דנזיר שהוא בסתם לא משכחת לה כיון דסתם שבועה לא אוכל משמע לעולם. משא"כ סתם נזירות אינו אלא ל' יום. אך א"כ ודאי צ"ע לשון הברייתא דף י"ח שיכול והלא דין הוא ומה שבועה חמורה אין שבועה חלה על שבועה נזירות קלה לא כ"ש. וקשה באיזה אופן איירי מה דקאמר אין שבועה וכו'. אם לענין שלא לחייבו שתים. הא זה באמת אף בנדרים הכי הוא. ואי לענין שאינו מונה שתים שאינו בשבועה הא זה לאו משום קולא דשביעה אלא אדרבה מפני חומר שבועה הוא דהיינו מפני שסתמא הוא לעולם. ותדע שהרי במפרש ל' יום באמת נמי חלה. וע"כ לדחוק דה"נ קאמר שיכול ומה שבועה חמורה אין שבועה חלה על שבועה לחייבו שתיים. נזירות קלה לא כ"ש דאין חלה לחייבו שתים. וממילא מדלא חלה השתא לא חלה נמי בתר זימנא ופשיטא שאז באמת היינו אומרים אף בשבועה אפילו כשפירש נמי לא חיילה השני' כלל וכלל. להכי כתיב נזיר להזיר ולמדין מינה דנזירות חל נדר תוך נדר עכ"פ לינהג שתים. ומשום דסתמא אינו אלא ל' יום ושוב ממילא לומד הטור דה"ה בשבועה אם פירש. ואף דכל עיקרו דנזיר מקרא ילפינן. אפשר דלענין זה נמי קרי נזירות נדר. וכבר מביא הר"ן דף ז' היקש שבועה לנדרים וה"ה לזה. ועדיין לא יצאתי חובת עיוני בסוגי' זו. ובני נדר אי"ה אשים עוד עיוני עלי'. ועיין נמי בש"ך שם ומ"מ צ"ע רב עדיין ועיין דף ():