בית מאיר על נדה· רבי מאיר פוזנר
דף נב:
תוס' ד"ה שלש גריסין. עיין בדבריהם והם צ"ע. ודברי המהרש"א ז"ל ואף דברי ספר שיורי טהרה אין להבינם. והנלע"ד דדבריהם פשוט. דודאי ההוא ספק אם בב' יומא או בג' יומא י"ל דסובר דאין לנו להקל מס'. ואף דבאמת קי"ל דאם לבשתה חלוק שלבשתה בימי נדתה תלינן. היינו במעינה סתום אבל זו שמחוייבת לשמור יום כנגד יום והיא בחזקת מעינה פתוח לא מקלינן מספק. אבל בהא זכינהו מאי שנא פחות מג' דאמרינן בתרי יומא וע"כ הטעם משום דאלו נאמר בג' יומא ע"כ חדא ראי' היתה פחות מכגריס ומיד שאנו אומרים שראי' זו בלחודה נמצאת יותר תלינן אותה במה דאפשר דהיינו במאכולת ואף דאפשר דנימא איך יתרמו דם מאכולת מכוון במקום יציאת דם מן הגוף. ונימא מדזה מהגוף אף זה מהגוף ולא נשאר אלא הספק אי בתרי יומא או בג' ולא נקיל זה לא אמרינן. אלא אמרינן אגב זוהמא דדם נדות אתרמי מאכולת. א"כ בתלתא נמי זה גופא הספק דילמא תרי ופלגא מגופא ואידך אגב זוהמא. ועיין בתשובת הרמ"א סי' צ"ז: