בית מאיר על משניות· רבי מאיר פוזנר
מסכת תרומות · פרק ג
משנה א
ואינה מדמעת בפני עצמה וכן הובאה מתני' זו במיימוני לפסק הלכה פ"ה. ויראה לענ"ד להסתפק מאוד בדין זה אם נפלה חדא תרומה לחולין בתערובות שוה בשוה מה דינא. אי נימא דיטול שיעור התרומה והשאר יהא מותר לזרים. ואי נימא דוקא כשנפלה ברבים דד"ת חד בתרי בטל. וכן מורה לשון ר"ע שכתב שנפל לפחות ממאה. דמשמע אבל רוב עכ"פ איכא]. וכמבואר במס' יבמות גבי שתי קופות שנפלו ונלמד משם בי"ד סי' קי"א ע"ש. והנה אם נאמר דאיירי דוקא בשנפלה ברבים. נשמע מינה דטעמא של דבר כיון דד"ת ברובא בטל לא נשאר כי אם ספק דרבנן ולקולא. אבל א"כ קשיא מאוד דהא פסקינן בי"ד סי' י"ט. וביתר מקומות ע"פ האו"ה כלל כ"ה [העתיקו שם הש"ך סעי' י"ק וגם הפ"ח והט"ז סי' ק' בתחלתן] דספק איסור תורה שנתערב ברוב והוא דבר חשוב אינו בטל. ולא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא. יען שהספק בעצמותו הי' ספק דאורייתא טרם שנתערב. ומה שהוא דרבנן בא לו ממקום אחר לא אמרינן כה"ג ס"ד ולקולא. והאו"ה אין בידי. ולא ידענא ראייתו מהיכא. [ולפ"ר ראייתו מספק דרוסה שנתערב דהיינו פסק הר"י]. ולפום רהיטא משמעות מתני' זו מורה דלא כוותי'. ואי נימא כמשמעות פשטות המתני' ופי' הר"מ דהכא אפילו בתערובות שוה הדין הכי. נעלם מאתי טעם קולא זו דהא הכא ביין וחומץ משתעי דקי"ל ודאי יש בילה. וא"כ מה בכך שנוטל שיעור התרומה. הא הוי ספק איסור תורה שנתערב חד בחד ומדוע לא יאסור. וצ"ע. כי אני כותב דברים אלו בלי שום עיון מחמת שבעונותי איני בקו הבריאה. והמקום יעזרני. אי"ה בלי נדר לעיין עוד כל הצורך שוב ראיתי דאפשר דאיירי בנפל חביות בחביות דהוי יבש ביבש וא"כ אפשר דאין להוכיח מהכא נגד דעת האו"ה. אבל עכ"פ מוכרח דספק אחד בגופו וספק אחד בתערובות ע"י רוב דשרי. וזה במחלוקת גדולה שנוי' בסי' ק"י הנ"ל. ע"ש ודוק כי צ"ע. [ועיין מס' קדושין דף ע"ט ובמס' יבמות דף פ"ט בתוס' שם אולי משם ימצא עיקרן של דברים]. ולימא מילתא בלא טעמא דלא גזרו בדמוע על ספק. אינו נראה לענ"ד. כי לא ידענא להפריד באיסור דמוע יותר משאר כל איסורי תורה וצ"ע. ועיין תוס' מנחות דף כ"ג ע"ב שנסתפקו בדין תרומה העולה באחד ומאה אי דוקא יבש ביבש או אפי' לח בלח]. וכנראה התם מדבריהם דרק אליבא דר"י דאמר מב"מ במשהו הוא דנסתפקו. אבל לרבנן פשיטא דתמי' עולה. וקצת צ"ע משנה דפ' ד' משנה י"א. דאיתא התם וא"כ האיך אמרו. דמשמע דלא שייך כי אם ביבש ולא בלח. ואפשר לדחוקי דשאל א"כ על יבש ביבש: