בית מאיר על משניות· רבי מאיר פוזנר
מסכת טבול יום
פרק ב
משנה ב
ר' יהודא אומר מפיה ומשוליה טמאה מן הצדדין טהורה. פירש הרבינו עובדי' מברטנורא ואין פסול אלא מה שנגע ועולה באחד ומאתים והוא מפירוש הרמב"ם. והוא תימא הא ר"י בלח ולח סובר מין במינו לא בטל וטבול יום פוסל תרומה ד"ת. כמבואר בזבים פרק ה' משנה י"ב בברטנורא. גם קשה הא בע"ז אמר ר"פ דף ס' על פי דעת ר"מ דכל דלבהדי ברזא אסור אידך שרי. ות"ל דסתם יינם אוסר בכל שהוא למסקנת הפוסקים דלא כר"ת. א"ו הפשוט דמיד שחר הנוגע ידו מן הנקב מה שבנקב החבית יוצא לחוץ ואינו נתערב כלל עם מה שבחבית והכל שרי אפילו אין כנגדו מאה וצ"ע. ועיינתי בהתוספתא שסמך עלי' הרמב"ם. והאמת שנאמר שם הכי מן הציר יעלה באחד ומאה. ועל כרחי לומר שהתוספתא איירי אם לא היה נזהר ידו נתערב מה שבנקב עם מה שבחבית. וצ"ע קושיא הנ"ל הא ר' יהודא ס"ל מין במינו לא בטל. [על התוס' ל"ק. כי י"ל שתפסה עיקר תירוץ הגמרא זבחים דף ע"ט הא דידי' הא דרבי' וע"ש בתי'. אך על הרמב"ם הוא דקשיא ממה דקי"ל בכל הש"ס כדאיתא בת"י שם וכן מהסוגיא דע"ז מוכח כדפרשתי. וכאשר כתבתי ליישב התוספות כן מצאתי בתוס' מנחות דף כ"ב ע"ב ד"ה ור"י בסופו]: