אור ברסלב

בית מאיר על מנחות· רבי מאיר פוזנר

דף קט.

דף קו:

לוקח קא אמרת וכו'. מסיים רש"י אבל גבי הקדש גדול משמע. ולשונו צ"ע מדוע משמע גבי הקדש הגדול. אי נימא משום מה דאמרינן ראשית הסוגי' מקדיש בעין יפה מקדיש. א"כ הא מבואר במתני' מס' ב"ב דף ע"א דגבי נותן מתנה יותר י"ל נותן בעין יפה מגבי מקדיש. שהרי במקדיש פליג ר"ש ובנותן מודה ע"ש. וא"כ דנותן מתנה בית בביתי יקנה הגדול ובהדיא איתא בח"מ סי' רי"ד סעי' י"ב האומר לחבירו בית מביתי אני נותן לך נותן לו הקטן שבהם. הגם שלשון זה שבש"ע אני נותן אינו ברמב"ם וטור. אלא הם העמידו הדין בלשון הברייתא אני מוכר לך. מ"מ כבר מבואר בתשובת הרשב"א שבב"י א"ע סי' צ"ג דאף בנותן מתנה אמרינן עליו הראי'. ע"ש. ד"ה כתב הרשב"א בתשובה קרוב הדבר וכו'. וגם אין לומר הטעם במקדיש משום הספק איסור דלחומרא. חדא עיין בש"ך י"ד סי' רנ"ט ס"ק י"ד. ותו דהכא ודאי ליתא משום ההוא טעמא דאלו כן חזר הוי כל השורים בספק כמו באמר אחד משורי והיו שלשה. א"ו דלשון זה לא משמע אלא הגדול. וא"כ חזר וצ"ע. מ"ש דבהקדש לא משמע אלא הגדול ובמכירה לא עד דנימא הממע"ה ולפיכך ע"כ לדחוק דלא מטעם מקדיש בעין יפה מקדיש אתינן עלה. אלא מפני שלשון זה שור בשורי תרי לשונות במשמע. כדאיתא בנדרים דף נ"ו דבית בביתי משמע כל דהוא ע"ש בהרא"ש ומשמע נמי המעולה. ולפיכך גבי הקדש אין לספוקי בכל דהוא דהיינו הגרוע שהרי אז עובר על מבחר נדריך. ולהכי ע"כ הפי' המעולה וליכא לספוקי בהבינוני. משא"כ במכר או מקבל מתנה אמרינן הפי' על הגרוע. אך א"כ עדיין קשה אם אומר אחד משטרי מחול לך דעל לשון זה בפי' נאמר בהסוגי' דאתינן עלי' מטעם מקדיש בעין יפה מקדיש. ונימא במחילה שהוא דומיא דמתנה נותן בעין יפה ניתן והגדול מחול כמו בב' שורים. ובהדיא איתא בתשובת רשב"א הנ"ל דאף בכה"ג הקטן מחיל. וכן הוא בש"ע ח"מ סי' ס"ה בהגה"ה ולפיכך ע"כ לומר שאין דומה כלל ההוא מקדיש בעין יפה להפלוגתא שבמס' ב"ב כי שם דאיירי בידוע מה הקדיש או מכר או נתן. אלא שהספק במה ששייר לנפשי' במה שנתן בזה שייך יותר עין יפה בנותן מבמקדיש משא"כ הכא שהספק על מה נופל לשונו אם אזה או אזה כל עיקרו דמקדיש בעין יפה אינו אלא מטעם מבחר נדריך מה דלא שייך כלל לא בנותן ולא במכר. ודוק:

שם לוקח קא אמרת וכו'. ומסיים רש"י אבל גבי הקדש גדול משמע. וצ"ע אי הלשון תורא בתוראי משמע הגדול. מה בכך שגבי לוקח אמרינן הממע"ה הא מ"מ הגדול משמע. ואי אינו משמע מה העדיפות בהקדש. וכ"ת משום דמקדיש בעין יפה מקדיש. א"כ הדר נספיק באית לי' שלשה להבינוני דנמי עין יפה הוא. ואולם המעיין בנדרים יראה כי לק"מ. כי שם מבואר דהלשון תורא בתוראי נמי משמע כל דהוא. וא"כ בלשון זה אין ספק על הבינוני אלא או על המובחר או על הגרוע בלשון כל דהוא. ולהכי בהקדש מפני שבעין יפה מקדיש ועל הגרוע לא אפשר להכי על כרחך הגדול משמע משא"כ בלוקח י"ל פירושו כל דהוא. ולהכי הממע"ה. ומה דמקבל מתנה עם מכירה שוה ולא אמרינן נמי בעין יפה נותן. כבר מבואר אלא מפני ראשית הדברים שם שלא היו מסודרים כראוי חזרתי וכתבתי הנ"ל. וק"ל:

סוף הספר

תוכן העניינים

בית מאיר על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה