בית מאיר על מגילה· רבי מאיר פוזנר
דף כא.
פסקא זה הכלל. דבר שמצותו ביום כשר כל היום. לאתויי סידור בזיכין וסילוק בזיכין וכר' יוסי. בעניותי איני מבין דברי הגמ' מה שיטי' דר' יוסי להכא. אטו לרבנן לא אתיא. דנהי דסברי טפחו של (צד) [זה[בצד טפחו של זה מ"מ אשמעינן דשניהם יחד הסילוק והסידור כשרים כל היום. וצריכנא לדחוק אותו דלרבנן לא שייך למינקט כלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום. דהא איכא סידור בזיכין דהוא נמי דבר שמצותו ביום. ואעפ"כ פעמים שאינו כשר כל היום כגון היכי שסילק הישינה שחרית שמחויב למהר ולסדר החדשה בכל מה דאפשר. משא"כ לר' יוסי. ותו אפשר לדחוק. דזה הכלל נהי דמשמעותו בא להורות דכשר כל היום. מ"מ עיקרו בא נמי לאתויי (וכן מוכח מקושית הגמ' על מתני' מנ"ל ע"ש ודוק) דדבר זה כגון הסידור והסילוק הוא דבר שמצותו ביום דוקא. וכיון דכבר תנא הקטרה ובכלל זה נמי הקטרת הבזיכין דהא נמי עבודה הוא ונפקא מביום צוותו. ממילא לרבנן נשמע דאף הסידור ביום דוקא דהא טרם ההקטר בזיכין מחויב להיות סידור החדשה טפחו של זה בצד טפחו של זה. משא"כ לר' יוסי שפיר אשמעינן נמי דסידור החדשה צריך להיות ביום דוקא. ואמת הדבר שאף בלישנא דר' יוסי אני נבוך מאוד מה שנקיט בלשונו החדשה ערבית. דמשמע בערב ממש ולא ביום דוקא וא"כ מהראוי הי' הגירסא פה ודלא כר' יוסי. וכן משמע קצת מפי' המשניות להרמב"ם שכתב סתם לאתויי סידור וסינוק ולא מסיק וכר' יוסי. אבל לענ"ד זה א"א להעלות בדעת ר' יוסי שהרי מקרא מלא דבר הכתוב ביום השבת יערכנו. אע"כ ערבית לאו דוקא וצ"ע. תו הגיד לי למדן א' מו' משה ש"ג. שאפשר לפרש על דרך זה. דהא מה דאשמעינן מתני' דכשר כל היום היינו לאפוקי דלא נימא זריזין מקדימין למצות. וזה שייך דוקא בדר' יוסי. לאפוקי לרבנן כיון שהמצוה הוא תמיד שלא יהא השלחן בלא לחם. א"כ קשיא פשיטא. דמה"ת יהא זריזות מצוה במה שממהר הסילוק והסידור יחד. דהא מה שמתקן בהזריזות הנחת הסידור החדשה אינו תיקון כלל. דכמו כן ממהר הסילוק ישינה. ומה נפקא מיני'. משא"כ לר"י ניחא וזה ג"כ דברים נכונים. אלא דיש להקשות עליהם. דהא מ"מ ציונו הבורא ית' ביום שבת לסלק ולסדר ולאפוקי שלא להניח הישינה עד אחר שבת. וא"כ מה"ת לא יהא ה"א להיות זריז במצוה למהר ולסלק ולסדר בכל מה דאפשר כיון דזה מצותו. לכן לענ"ד מחוורתא כדכתיבנא. ושוב ראיתי דאפשר נמי בפשוט דלרבנן כיון שהסידור עם הסילוק מחויבים להיות תכופים הרי הסידור ע"כ קודם ההקטר. וכיון דההקטר מחויב להיות ביום ובזמן שאחר הסידור ממילא אין שעה להסידור כל היום שהרי מוכרח להיות נשאר מהיום שיעור הקטרת הבזיכין. משא"כ לר' יוסי אפשר באמת יוכל להיות ההקטר בין הסילוק להסידור. ושפיר משמיענו שכשר כל היום. גם אפשר דלרבנן אין חידוש כל כך דלימא בגינו זה הכלל. דמ"ש משאר עבודות. משא"כ לר' יוסי אתא לאשמעינן דאפילו סילק שחרית יש זמן הסידור כל היום: