אור ברסלב

בית מאיר על כריתות· רבי מאיר פוזנר

דף יז:

דף יג.

תוס' ד"ה מדסיפא, עיין בדבריהם ועיין נמי בלח"מ מבאר מדהרמב"ם לא ניחא לו בדוחק התוס' דאשמועינן דאפילו בס"ס מייתי אשם תלוי (ובאמת צ"ע כי לפ"ר למשל למ"ד חצי שעור מן התורה והיה מונח שתי חתיכות ומסופק איזה חלב. ועוד ספק לו אם הם כשעור. הא מן התורה שרי לאכול חדא מנייהו מדיש בו ס"ס, אם לא מפני שתערובות חד בחד לא מקרי ספק. והוא צ"ע בספרי ק"ד סי' ק"ו עכ"פ דוחק מאוד לומר דאף למה דקי"ל חצי שעור אסור מן התורה דיתחייב אשם על ס"ס) פוסק דאף חתיכה חדא אם אכלו ומסופק אם היה כשעור נמי איקבע איסורא מקרי. וזה ניחא למ"ד אסור מן התורה יש לומר דמקרי איקבע איסורא אבל למ"ד מותר ודאי לענ"ד לא שייך לומר דמקרי איקבע איסורא. ותו קשה לי מאוד דהא ודאי מ"מ פי' התוס' מוכרח דהא זה ברור דאף לדעת הרמב"ם דמפני שודאי חלב הוא מקרי אקבע איסורא. מ"מ להטעם דבעינן מצות איך שייך על חתיכה אחת לומר דמקרי מצות וא"כ לאמרו לה דרב חייא בר רב גופא דמותיב לרב אסי מדסיפא וכו'. רישא נמי בשתי חתיכות. מה יענה לנפשיה הבבא דספק יש בו כשעור מה מצות שייך בחתיכה אחד. אם לא על פי דוחק התוס':

תוכן העניינים

בית מאיר על כריתות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה