בית מאיר על יבמות· רבי מאיר פוזנר
דף קז.
אמר רב אושעיא ממאנת למאמרו ואינה ממאנת לזיקתו. תימא לי איך יחלוק רב אושעי' על תנא דר' אליעזר דף קי"א ע"ב. בא יבם על הקטנה וכו'. ר' אליעזר אימר מלמדין וכו'. ועל כרחך לומר דר"א סובר דהיינו טעמא דת"ק דסותם פסיל את הקטנה משמע לי' בהחלט. ומשום דאף כי תמאן מעצמה איני פעולה. משום דאינה ממאנת לזיקתה. דאלו טעמו כטעמא דר' יהושע שבדף ק"ט שאך אין מלמדין למאן כדי להתרחק ממיאון לא שייך לומר פסל את הקטנה דהא בלי ספק איתרמי דפסולה לו מעצמה תמאן בו כדי להנשא לאחר. אלא ש"מ כנ"ל. ופוסק ר"א כת"ק. עכ"ז קצת קשה שלא הי' לו לסתום הדברים בדעתו. אלא הי' לו לומר הלכה כת"ק דסובר אינה ממאנת לזיקתו. וביותר קשה לי. דא"כ למה לא קאמר הסוגי' דף קי"א זה לצריכותא. דהא לפ"ז זה פלוגתא אחריתי ממש היא מדלעיל. דלעיל לא שמעינן אלא דמלמדין במקום בעל. אבל ביבם לזיקתו הא לא שמעינן מהתם כלל. וצ"ע וע"כ הסתם גמרא בצריכותא זה אזלה אליבא דעולא דפליג על ר"א. דס"ל דזה אין סברה כלל לומר אליבא דב"ה שאמרו ממאנת ביבם דלאו היינו לזיקתו. ומזה נמי ראי' לפסק רב אלפס דלא כרב אושעי'. וק"ל: