בית מאיר על יבמות· רבי מאיר פוזנר
דף סט:
כיון דעיברה לא תאכל ליחוש שמא עיברה מי לא תנן וכו'. ופירש"י אלמא לחדא ביאה חיישינן. ויש לתמוה הא שם דף ל"ד מסיק באמת הגמ' דבעלו ושנו אבל לביאה חדא לא חיישינן. וע"כ לומר דקושי' הגמ' הכי קאי כיון דתנו עיברה לא תאכל משמע לי' דקאי על מה דקאמר ישראל שבא על בת כהן תאכל. דאם עיברה מביאה זו לא תאכל ואלו לא איירי אלא בבעל ולא שנה לא שייך למתני עלה כלל עיברה. דהא איו אשה מתעברת מביאה ראשונה. א"ו דאיירי בבעל ושנה דעלה שייך למתני עיברה ואמאי לא ניחוש דילמא עיברה. וכ"ת לחדא ביאה שהיא ראיי' להתעבר בה לא חיישינן לזה מביא אלמא תניא ופרש"י אלמא לחדא ביאה דהיינו השני' שראוי' להתעבר בו חיישינן. ומשני דוקא ליורשיו חשו לביאה חדא כזו וק"ל. את הנ"ל כתבתי בחזרתי להש"ס בלי עיון כל הצורך. ואפשר כבר דיברו בו מחברים ואף אני כמדומה לי כבר כתבתי בענין זה. אלא לשעה חדא אי אפשר לי לחפש אחריו וכתבתי הנ"ל מה שנראה לי לדחוק לפי שעה. ומזה סתירה לסברת בעל ספר נ"ב חלק א"ע סי' כ"ב שר"ל דמה שנאמר אין אשה מתעברת מביאה ראשונה היינו על הרוב. אבל המיעוט אפשר דמתעברו מביאה ראשונה. א"כ פשיטא דלא מקשה הגמ' מידי דהכא איירי שנבעלה אך הפעם ולהכי לא חיישינן מפני שהרוב אינו מתעברות עד דחזינן שהיא מן המיעוט ועיברה. א"ו דליתא כלל במציאות [אך לפירושי קשה מה מקשה ובנשואין לא חששו והתניא וכו'. דילמא שם איירי שנשאת ולא בעל אלא פעם אחד ולהכי הדרך השני יותר נכון לפום רהיטא וצ"ע ברמב"ם] תו אפשר לדחוק דלבתר דמשני הגמ' דף ל"ד על קושי' תמר דבאצבע מיעכה שוב באמת לא צרכינן לאוקמי המתני' בבעלו ושנו. אלא דלהכי מפרישין אותן משום דחיישינן שמא באצבע מיעכה ונתעברה מביאה חדא. וכן אזלא נמי קושי' הגמ' פה: