בית מאיר על חולין· רבי מאיר פוזנר
דף קו.
ר' אבא מתני חדא מהני וחדא מהני לחומרא. עיין רש"י ז"ל כתב בשר חזיר חמור מנבילה דאית בי' תרי איסורי. וצ"ע מה הם תרי אי נבילה נמי הא קי"ל אין איסור חל על איסור אם לא באחד מג' אופנים בבת אחד כולל מוסיף כמבואר בהרמב"ם פי"ז מהל' א"ב ה"ח ודוחק שסתמא דגמ' יתן סימן דלא כהלכה. [ואולי מפרש אליבא דמ"ד דף ק"ג דחייל איסור נבילה על אבר מן החי ודוק] ואולם לולא משמעות פרש"י ז"ל הי' אפשר לומר דבזה חמור חזיר דאית ביה איסור עשה מוסיף על הלאו כמבואר ריש הלכות מאכלות אסורות בהרמב"ם ובנבילה אינו אלא לאו כמבואר נמי בהרמב"ם הלכה הנ"ל פ"ד שאינו מבאר באכילות נבילה אלא לאו גרידא. וזה כשיטת הריצב"א בתוס' שביעית דף כ"ד משא"כ לשיטת ר"י אף בנבילה יש איסור עשה דאינו זבוח היוצא מפסוק וזבחת ואכלת ע"ש. ואל תטעה ע"פ שכתוב בס' פרי מגדים בכלל א' שהוציא מהרמב"ם שעומד בשטת התוס' מדמנה וזבחת למצוה. כי זה אינו דודאי לכ"ע ואף להריצב"א הוא ממנין המ"ע דומיא דגירושין ודינן כי כל טכסיסי התורה הם נמנין למ"ע עיין וק"ל. וכבר כתבתי בצדו ששגג מאוד בזה: