אור ברסלב

בית מאיר על חולין· רבי מאיר פוזנר

דף יט:

דף טז:

תוס' ד"ה השוחט מן הצדדין. עיין מהרש"א וש"ך סי' כ' ועם כל אריכות הש"ך הוא דחוק מאוד דאיך קאמר השוחט מן הצדדים כשירה והיינו דוקא בדידע הא אלו הי' מציאות ידיעה באופן אחר גבי מן העורף אף בלא איהדר נמי היה כשר אלא דאינו במציאות אלא בדיאהדר ואז באמת כשר. ומה שדחקו על המהרש"א דאלו מן הסתם נמי כשר מה שייכות גזירה יש אם בדיעבד כשר'. אמת כי זה סברת הגאונים בסי' א' דס"ל רוב מצוין אינו פועל כי אם שמותר ליתן לכתחילה לשחוט על סמך בדיקה של אחר שחיטה ולא חיישינן דילמא אשתלי דאף אם ישחוט מותר בדיעבד. ובזה מפרשים דכולהו כרבינא לא אמרי רוב מצוין. וקשיא הכל שוחטין אפילו בדלא ידעינן שהם מומחים וע"ש בהרא"ש מה שמוכרח לידחק לדעתם. אבל התוס' שם דמפרשים בפשוט דע"י הרוב מצוין נותנים להם לכתחילה ומשמע אפילו בלא על סמך. וי"ל לשיטתם הא אלו היה צריך אף לכתחילה לבדוק אותם לאחר שחיטה. לא היו רשאים לכתחילה ליתן להם אף על סמך בדיקה שלאחר שחיטה מגזירה דילמא ישכח. אף דבדיעבד כשר. ותדע שכן דעת התוס' שהרי בדף ג' ע"א ד"ה המניח כתבו א"נ כ"ז שיכול לתקן וכו' ור"ל דלעולם לשנויי אליבא דאביי אתא. וקשה הא אכתי לא אתא שפיר דא"כ היה יכול לשנויי הלכתחילה בלא עומד ע"ג אלא ביוצא ונכנס ואף דאינו כשר אלא בדיעבד. מ"מ שרי הכא לכתחילה ע"ס שיתן לו כזית לאכול ולא גזרינן שמא ישכח דאף אם ישכח כשר בדיעבד ע"י שהי' יוצא ונכנס. א"ו דהתוס' לא אזלו בשיטה זו אלא דיש לגזור לכתחילה אטו דבר שאף אם ישכח יהא כשר בדיעבד ודוק. ועיין ט"ז סי' ב' סק"ד. וכן מוכח דעת תוס' לפ"ר פסחים דף ל' תוס' ד"ה לשהינהו שכתבו ולדבריו צ"ל כו' אי ס"ל נטל"פ מותר. וקשה א"כ מאי משני דילמא אתי למיעבד במינו ומה כ"ם הא עכ"פ ליהוי נטל"פ. ודוחק דליהוי מוכח מזה דנטל"פ ומשהו שוה אבל להנ"ל ניחא. ודוק:

תוכן העניינים

בית מאיר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה