בית מאיר על חולין· רבי מאיר פוזנר
דף יא.
תוס' ד"ה אתי' מפרה אדומה. ומיהו כאן י"ל דאיכא חזקה אחרת כנגדה משמעות דבריהם דבכי האי גוונא היכא דיש חזקה אחרת אין לילך בתר חזקה ואפילו לא איתרעי כלל. והם דברים מתמיהים כדכתב תשו' הר"ן סי' ס"ו לגבי מקוה שהוחזקה מימי' פעמים עולים פעמים חסרים. מ"מ אם נמדדה ונמצאת שלימה כל הנעשה על גבה טהור. וכתב דזה פשוט דמאי אמרת העמד טמא אדרבה העמד מקוה. והכי פסקינן בי"ד סי' ר"א. וכן נמי תנן השולח גט ממד"ה נותנין אותו בחזקת שהוא קיים אף שיש כנגדה חזקת א"א. א"ו כיון דאנו באים לסתור ולגרוע חזקה אחת במידי דלא אתרעי חזקתו כלל. הרי ודאי יוצא הדבר שכנגדו מחזקתו כאלו נעשה בדבר דלית בי' ספיקא משום דאזלינן בתר החזקה דלית בה ריעותא במידי. וכה"ג כתב במשמרת הבית דף ח' לענין סמוך מיעוטא. וז"ל אבל חזקה המסתלקת ע"י המתעסקין בה לסלקה ורוב דמתעסקין כל שיתעסקו בו מסלקין אותה ודאי ושנתעסק בה מתעסק אחד ולא ידענו אם מן הרוב או מן המועט ע"כ לומר זיל בתר רוב' ומיעוטא כמאן דליתא דמי: