בית מאיר על זבחים· רבי מאיר פוזנר
דף קיד.
הילכך רובע ונרבע וכו'. אתנן ומחיר בולדות קדשים. ופי' רש"י ז"ל ע"כ בשנראו כבר מיירי לא משכחת אלא בולדות קדשים ואירע להו פסול במעי אמן דנראו לבא אל פתח אהל מועד קודם שנעשו אתנן אם באו להקריב אם אמן היו הם באין (ודברי התוס' בא"ד אתנן שכתבו ועוד מצי לאוקמי בבהמה של חולין מעוברת ועשה העובר ואח"כ הקדישה. א"י ליישב דא"כ אימתי הי' העובר ראוי לבא) אל פתח אהל וכו'. וקסבר ולדות קדשים בהווייתן הן קדושים הילכך חל אתנן עליהן אם נתן לה עובר של מוקדשין באתנן. ויש לתמוה הא מבואר בע"ז ובתמורה דף כ"ט ע"ב דאיסור אתנן אינו חל עד שמקנה לה בקנין גמור ע"י משיכה או שיעמוד בחצירה. ועיין בתוס' במרובה דף ע' ע"ב בתוס' ד"ה אתנן וא"כ איך אפשר איסור אתנן לחול על עובר. הא קי"ל בח"מ סי' ר"ט דאם מקנה עובר אפילו אחר שהוכר העובר אינו קונה מטעם אין אדם מקנה דבר שלב"ל. ודוחק גדול למוקים המתני' שלא אליבא דהלכתא. ואפילו להדיעה שבש"ע שם שאם אמר לכשתלד קנה נמי לא שפיר הכא שהרי לכשתלד הוא קדוש ממילא ואין איסור אתנן שע"י דבורו חל עליו ועיין תוס' ד"ה אתנן. לכן הנלע"ד בע"כ לומר אף דהלשון בגמ' מוקצה ונעבד בקדשים קלים אתנן וכו' בולדות קדשים. ומשמע דאתנן בקדשי קדשים. זה אינו אלא ר"ל מוקצה בקדשים קלים ואתנן וכו' אף בקדשים קלים. מ"מ צריך לאיירי דוקא בולדות קדשים. אבל ודאי דבקדשים קלים ואליבא דר' יוסי הגלילי נמי איירי והיינו כשהקנה לה הפרה לעוברה באתנן דשפיר חל על העובר האיסור אתנן ודוק:
סוף הספר