אור ברסלב

בית מאיר על בכורות· רבי מאיר פוזנר

דף יד.

דף ט:

ויוצאין לחולין. טעמא דנפדו הא לא נפדו וכו' ע"ש בעניותי לא ידעתי להלום כל סוגיא זו. חדא מה החידוש דקודם שנפדו אסורים בגיזה ועבודה מה"ת דלא כמבואר דף ט"ו ע"ב בהברייתא דתניא כוותיה דרב ששת דקתני בין לפני פדיונן ובין לאחר פדיונן הגוזז והעובד אין לוקין ופרש"י ואע"ג דאסורה בגיזה קודם פדי' וכו'. ואיסורא מיהא איכא כשאר נהנה מן ההקדש. ותו מה קאמר מסייע לי' לר"א דאמר קדשי ב"ה אסורין בגיזה ועבודה מה חידושו דר"א פשיטא דאף בקדשי ב"ה יש מעילה וכדפי' רש"י הנ"ל שם לפני פדיונן מועלין בהם דלא גרעי מקדשי ב"ה. ותו יותר תימא מה דדחו לא קדושת דמים וכו'. כאלו אפסר לומר דבקדשי ב"ה מותר ליגזוז ולעבוד אף מדרבנן. הא ודאי אסור מטעם איסור מועל בהקדש. ונהי דבלגזוז אפשר לדחוק דאיירי ברוצה לגזוז ולא ליהנות בהצמר [אלא ליתן הדמים להקדש ועיין בריש פרק ראשית הגז. ואולי גם בלעבוד יש לדחוק על דרך זה לעבודת הקדש] באופן דאין לו שייכות עם איסור מעילה. מ"מ בליעבד ודאי קשיא. וגם בלגזוז משמע מפי' רש"י הנ"ל דסתם לגזוז היינו איסור הנאה וצ"ע. שוב ראיתי שמימרא דר"א הנ"ל הוא הלכה פסוקה דף כ"ה ופסקה הרמב"ם פ"א מהל' מעילה הי"ב. ומסיים לפיכך הגוזז אותו או העובד בהן אינו לוקה. ועליו נמי יש לתמוה ממה דפסק שם הלכה ג' שנאמר לא תוכל לאכול וכו' מפי השמועה למדו שזו אזהרה לאוכל מבשר עולה הואיל וכולו לשם וה"ה לשאר כל הקדש שהוא להשם לבדו בין מקדשי מזבח בין מקדשי בדק הבית אם נהנה בהן בשוה פרוטה לוקה. הרי מבואר דבקדשי ב"ה יש מעילה דאורייתא. ואיך כתב דקדשי ב"ה מן התורה אינן אסורין בעבודה.. הא בעבודה ודאי נהנה ויש איסור מעילה דאורייתא. ואפי' נימא בעבודה פחות מהנאת שוה פרוטה. מה בכך הא קי"ל חצי שיעור אסור מן התורה וצ"ע. [ובע"כ נמי לדחוק כנ"ל בהגה"ה ועכ"ז צ"ע פרש"י דף ט"ו ע"ב ד"ה ואינו סופג. שכתב ואיסור מיהו איכא דממ"נ אם נהנה הרי יש מלקות משום מעילה ואם באופן שבהג"ה מה האיסור)]:

תוכן העניינים

בית מאיר על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה