בית מאיר על בבא קמא· רבי מאיר פוזנר
דף לט.
אין מעידין אפוטרופוס לפם. עיין פי' רש"ן בטעמו. והתוס' הקשו על פירושו דלא דמי. ולענ"ד נראה להליץ בעד רש"י ז"ל דס"ל דדומה ממש כמו אם הזיק בחיי אביהם המטלטלים אינם נכנסים בשעבוד לומר עלי' נכסוהו דאינש אינן ערבין לי'. כן הכא אף אם יש אפטרופוס. הלא עיקר כחיוב על האפטרופוס ולא עליי' דהא אפטרופ' הוא השומר. אלא דגבי מועד כ"ע ס"ל דהיתומים לכי גדלה מחויבים ליהדר להאפטרופ' מטעם דא"כ ממנעי. וע"כ החכמים העמידו נכסי היתומים לערבו' בעבור האפטרופס מפני שא"א לאשתלומי מדידהו לחלוטין דא"כ ממנעו ונעשה נכסיהון ערבות בעד האפטרופס ותינח במועד דמשלמי לכי יגדלו מנכסי קרקעות כדפי' רש"י. אבל בתם דאין משתלם כ"א מגופו. ובשלמא בשאר שומרים הניזק משתלם מגופו והשומר משלם לבעלים. אבל הכא דהשומר דהיינו האפטרופוס ע"כ פטור מטעם דא"כ ממנעו. ובמה לישתעבד השור של הקטנים אינהו לא פשעו מידי ובתורת ערבות בעד האפסרופסי' היינו גופא הדין דמטלטלי דיתמי לא נשתעבדו בתורת ערבות ודוק: