בית מאיר על בבא קמא· רבי מאיר פוזנר
דף כז.
תוס' ד"ה המניח אומר ר"ת. צ"ע לפ"ז איך פרשו תוס' כתוס' פ' האשה שנתארמלה קושי' הגמ' וכיון דרוב נשים בתולות נשאות כי לא אתו עדים מאי הוי דלרב פריך. הא היכי דיוכל לומר קים לי בנפשאי שאני מן המועט אף רב מודה דיוכל להחזיק במה שבידו ושם הרי איירי בדטוען ברי וא"כ יוכל ליטעון קים לי בנפשאי שאני מן המועט ונשאתך אלמנה ומה מקשה הגמ' וצריכנא לדחוקי דלא דמי התם להכא. דהכא כיון שכל הדבר בדידי' תלוי דאם הוא מן המועט לא חייב עצמו כ"א בכד. לכן יוכל להחזיק בטענת קים לי דהא אין חבירו יוכל להכחישו שאינו מן המועט משא"כ התם אין הדבר תלוי בדידי' והיא מכחישו ואימר' שהיתה מן הרוב הנשאת בתולות לא מהני לי' טענת ברי דידי' שהוא מן המועט ודוק: