בית מאיר על בבא בתרא· רבי מאיר פוזנר
דף קסח:
אמר להו מה איעבד לכו דאמר רב ספרא וכו'. לשון זה צ"ע דאי משום הא דטריף והדר טריף. הא הי' יכול לכתוב להם שטר מקח חוץ מהאחריות שבו דלא מהני אלא למוקים השדה בידיה והי' מועיל אף להו כנגד הלוקח מהערבי עיין ודוק. אלא ודאי אביי לשטתייהו דס"ל אותיות נקנים במסירה. כדאיתא פ' הספינה ד' ע"ז בתוס' ד"ה אמר אמימר ע"ש ולהכי סובר נמי כר' דאף שטרי מקח אין כותבין. אבל לשון דילמא טריף וכו' אינו אזיל שפיר וע"כ לומר שהוא לאו דוקא:
שם הנהו ערבאי דאתו לפומבדיתא וכו' עד אלף בית בעלמא קאמינא. א"י בעניותי למה לא מילא רצונם בשטר בלא אחריות כדקתני מיד בהברייתא בדברי חכמים אבל שטרי מקח כותבים חוץ מן האחריות שבו. שוב ראיתי דל"ק כי אף דאביי אמר להו מה איעבד לכו דאמר רב ספרא וכו' דילמא טריף והדר טריף היינו להעומדים שהפצירו בו הוא דדחי אותם בדברי רב ספרא שהם אליבא דת"ק דברייתא. והם עמי הארצות היו ולא ידעו להשיבו דלכתוב להם עכ"פ חוץ מהאחריות שבו אבל אביי בפני עצמו מדסובר כרשב"ג דאותיות נקנים במסירה כדהוכיחו התוס' דף ע"ז ד"ה אמר אמימר. אף בלא אחריות לא רצה לכתוב להם והוכרח להטעותם עיין וק"ל ור"ל כמו דלרשב"ג יש החשש במי שטוען אבד שטרי כמבואר בהתוס'. זה החשש הי' לו בהנהו דילמא ימכרו להמוכר והמוכר יסמוך על זה מפני שאין להלוקח שום שטר להראות ובאמת יהי' לו זה השני ועל הראשון שיהי' ביד המוכר יאמר אין ראיה כבתוס' עיין ודוק:
סוף הספר