אור ברסלב
בית יצחק חושן משפט בית יצחק חושן משפט › סימן ז

בית יצחק חושן משפט· רבי יצחק יהודה שמלקיש

בית יצחק חושן משפט · סימן ז

סימן ו

ב"ה. לבוב שנת תר"ס לב"ח הרב הגדול מ' עקיבא סופר נ"י

ששאלת ברש"י סנהדרין ע"ט ד"ה ל"צ שכ' והא ליכא למילף מיני' דכרובא דמי דהא מהיכא תיתי דילמא הא דפטור משום ספק נפשות להקל, דקשה מאי הוי אמינא דמיעוט חשוב כרוב וכבר הרגיש בזה הפמ"ג סי' ק"י ס"ק ט"ו. לחומר הנושא נלע"ד דהנה הפמ"ג בפתיחה כוללת ח"א אות ב' חקר בספק אם הוא חייב מיתה אם הוא חייב ממון דל"ש קלב"מ דספק א נפשות ודאי פטור ממיתה וחייב ממון או דנימא לענין ממון שמא חייב מיתה ש ופטור מתשלומין. ועיין בספרי חלק יו"ד ח"ר סי' י"א אות א' כתבתי דבמג"א סי' רע"ח מבואר דמספק פטור ממיתה ופטור מממון. ושם כתבתי דיש סברא שחייב ממון מספק ול"ש לומר ספק ממונא לקולא דהרי מהר"י באסאן הקשה אמאי ספק ממונא לקולא הרי יש איסור של גזל וספק איסורא לחומרא ותירץ דאם אתה מחייבו מספק א"כ הרי יעבור המקבל בספק איסור גזל ולפ"ז בספק קים לי' בדרבה מיני' דחייב לצי"ש אף אם ודאי חייב מיתה. ולדעת רש"י ב"מ צ"א מהני תפיסה א"כ בספק אם חייב מיתה והזיק לחבירו חייב לשלם מספק שמא פטור ממיתה וחייב ממון וספק גזל אסור ואם ישלם לא יהי' אצל המקבל ספק גזל דאף אם חייב מיתה חייב לצי"ש ומהני תפיסה ונ"ה ספק גזל עיי"ש. והנה בגמ' משמע לרש"י דממעטינן פרט לזורק אבן לגן והיו ט' ישראלים ואחד נכרי פטור ממיתה בודאי ונפקא מינה דחייב דמים לשלם ליורשיו (דבגמרא שם קאי לרבנן דרבי דל"ל תנא דבי חזקי' וס"ל באין מתכוין חייב ממון עיי"ש) ומזה רצה רש"י לדייק דמוכח מזה דכל קבוע כמחצה על מחצה הוי כרוב הכונה כמו דרוב הוא כודאי ה"ה קבוע הוי כודאי דפטור ממיתה וחייב ממון. וזה דח' רש"י דאין זה מוכח רס דקבוע משום ספק ופטור ממיתה משום ספק ומ"מ חייב ממון כמ"ש הסברה דכאן מוציאין ממון מספק דאם ישלם מהני תפיסה אף בחייב מיתה והרבה יש לפלפל בזה או יפרש דמצד ספק נפשות להקל חייב ממון דרש"י פירש בב"ק נ' ע"ב ספק נפשות דכתיב ושפטו העדה והתוס' הקשו דבלא"ה מספק לא קטלינן וי"ל דרש"י כוון דאם מספק לא קטלינן י"ל בחיוב ממון כגון שקרע שיראין והרג מספק פטור מממון שמתחייב מיתה ואם פטור ממיתה מקרא בודאי פטור ממיתה וחייב ממון. ע"כ קאמר רש"י דא"נ דהוי ספק מ"מ ספק נפשות להקל וחייב ממון כמ"ש מקרא דוהצילו העדה ודו"ק:

וששאלת בדברי מהר"מ שיף סנהדרין ז' שכתב כאלו חרב וכו' וגיהנם פתוחה לו מתחתי' כו' תרב וגיהנם מלכות וגיהנם אברהם בירר לו מלכות חירות ממלאך המות חירות משעבוד המלכות. מה ענין אברהם בירר לו מלכות להך דהכא. נ"ל כונתו דאמרינן במדרש פ' פקודי עתידין בניך לבטל הקרבנות במה אתה מבקש שישתעבדו בניך בגיהנם או במלכות ואמרו אברהם בירר לו המלכות ואמרו שם הרכבת אנוש לראשינו שעבדתנו במלכות באנו באש ובמים זו גיהנם חצי' אש וחצי' ברד. הכונה שהקב"ה הענישן בשתים במלכות ובגיהנם ואמרו יש חרות מן המלכות חרות ממלאך המית זו גהינם על כן אמרו בגמ' כשהוא יושב בדין ומתירא שלא יקיים כדת התורה יראה שיענש בשתים אף שאברהם בירר לו מלכיות ובמתן תורה נעשין חירות משתיהן מ"מ מי שישב בדין ולא יקיים כדת אין הקב"ה עושה לפנים משורת הדין ויעניש בשתים. אבל מי שיושב בדין ומקיים כדת הקב"ה עושה עמו לפנים משה"ד:

תוכן העניינים

בית יצחק חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה