אור ברסלב

בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש

סימן קיד

סימן קיג

ב"ה פרעמיסלא תרנ"ג

להרב החריף ובקי המפורסם מ' יחיאל לעהרער נ"י מבאבוב:

הנה כת"ה שאלני בדין אשה שנתגרשה מבעלה וקיבלה גט ע"י שליח ואח"כ נודע שבעלה מת ואין ידוע אם מת קודם שקיבלה הגט או אח"כ והאשה זקוקה ליבם ולכאורה הדין משנה שלימה בגיטין ע"ז ע"ב בספק אם הגט קודם למיתה זו היא שאמרו מגורשת ואינה מגורשת וכן הוא בסי' קמ"ד ע"כ האשה אסורה אך כ"ת מביא בשם ברית אברהם סי' ס"ט דאם נישאת האשה קודם שנודע שמת בעלה לא תצא ועיינתי בברית אברהם שעיקר סברתו כמו דאמרינין ביו"ד סי' י"ח בסכין שנאבדה ואח"כ נמצא פגום הואיל ויצא בהיתר. והנה שם האריך ז' הת"ש דמה שאנחנו מחזיקים בדבר אחד שהיא כשר זה גופה מיקרי חזקה אף שהדבר ספק שמא גם מקודם הי' טריפה והביא ראי' מכתובות כ"ד דאמרי' גדולה חזקה עיי"ש ס"ק כ"ט אמנם בעניותא הארכתי בסברת הת"ש בחיו"ד ח"ר סי' ע' אות ו' ז' והקשיתי על סברתו מתוס' כתובות כ"ב גם הבאתי דברי נובי"ת אה"ע סי' קנ"ו דלענין חזקת א"א ונמצא אח"כ ריעותא ל"מ יצא בהיתר. ע"כ לא אדע שום היתר בשגם כי הברית אברהם לא כ' דברי' להלכה למעשה וגם מתשובת חמדת שלמה סי' ע"ו נראה לאיסור. והנה לכאורה יש לאוקמי להבעל בחזקת חי ולומר דבודאי מת אחר שקיבלה האשה הג"פ. אך כבר כ' הטו"ז ביו"ד סי' שצ"ו דהיכא דודאי מת השתא לא מוקמינין אחזקת חי כיון דסוף אדם למות עיי"ש שהאריך איברא דבנובי"ק אה"ע סי' ל"א האריך לחלוק על הטו"ז וס"ל דמוקמינין אחזקת חי ולדברי' צ"ל הא דפסקינן במשנה בגיטין בספק אם הגט קודם למיתה או לא מגורשת ואינה מגורשת ולא מוקמינן בחזקת חי משום דהאשה בחזקת א"א קיימא כמ"ש רשב"ם בב"ב קל"ה דאף בודאי מת בעלה וספק אם זקוקה ליבום מוקמינן בחזקת א"א. ואולי הטעם דמחזקינין מאיסור לאיסור וכיון דחזקת איסור מהאשה מתנגד לחזקת חי ע"כ האשה אסורה מספק ומן השמים ירחמו:

והנני ידידו

תוכן העניינים

בית יצחק אבן העזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה