אור ברסלב

בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש

סימן קח

סימן קז

ב"ה

פרעמישלא תרמ"ו לפ"ק:

א בדבר השאלה באחד שמנעוריו הוא איטר יד ורגל היינו שמניח תפילין בימין ומעודו הי' הולך ועקר כרעא שמאלא ברישי' אך שזה כערך חצי שנה נחלש בצדו השמאלית שקורין לעהמונג אך שאינו רק מקצת בצדו השמאלית בפי' ובידו וברגלו השמאלית וע"י כן יעקר כעת רגלו הימנית ברישי'. ועכ"ז כשהולך ועוקר רגל ימין בפסיעה ראשונה ואח"כ כשעושה פסיעה שני' ועוקר רגלו השמאלית מעמיד רגלו השמאלית להלן מרגל הימיני ולא כשאר אנשים שהם גילעהמט שסומכים רגל השמאלי לרגל הימיני. ובאתה אשה לחלוץ והוא גדול האחין אם טוב שהוא יחלוץ או אח השני שהוא ג"כ בא בשנים וראוי לחליצה ורוצה לחלוץ:

א תשובה הנה באיטר מבואר בכנה"ג ובשאר פוסקים ובנובי"ת סי' קנ"ה דאם יש לו אח אחר יחלוץ האחר דכיון שיש סוברים שאין לו תקנה ויש סוברים שיחלוץ בב' רגליו היא מחלוקת אם בבת אחת או בזא"ז. ע"כ טוב יותר שיחלוץ האחר אפי' רחוק איזה פרסאות אין לעשות מעשה נגד הרמב"ן:

ב אמנם בנ"ד י"ל לכאורה דכיון דכעת עוקר רגלו ימינו ברישא א"כ ל"ה כעת איטר. והנה אם נעשה אח"כ איטר מחמת הרגל מבואר במרדכי ה' תפילין ב' דעות אם מיקרי איטר וכ' בדגול מרבבה בא"ח סי' כ"ז דזה דוקא אם הרגל מעצמו אבל ע"י חולי הוה איטר לכ"ע. ולפ"ז יש סברא לומר דאם הי' עד היום איטר ועתה ע"י חולה חשש כח רגל שמאל שוב ל"ה איטר דחזר לקדמותו והוה ימין דידי' כימין של כל אדם אמנם בנ"ד שאומר שמילדותו עקר רגל שמאלי ברישא י"ל שלא יצא מכלל איטר ע"י חולה דימין דידי' הוא חלש כבראשונה אך שמחמת חולי הוא מוכרח לעקור רגלו הימנית ברישא ויכול להיות שיתרפא ויהי' אטר כמקדם. וגם השתא לא יצא מכלל איטר ע"י חולי.. עוד יש סברא לומר דהרי רוב החולים שהם גילעהמט שומטים רגלם ומגררים רק הואיל דרגל שמאל שהיא ימין דידי' יש לו כח יותר ע"כ אף שהוא גילעהמט במקצת מ"מ יש לו כח ברגל זה להעמיד בפסיעה השני להלן מרגל ימיני. ע"כ השמאל הוא ימין דידי', וא"כ דינו כשאר איטר שצריך לחלוץ בשתי רגליו. ולפ"ז י"ל דעוד גרע משאר איטר לפמ"ש בתשב"ץ ח"א סי' קס"ז דבאיטר שצריך לחלוץ בב' רגלי' אם לא יכול למודחסי' לרגלו השמאלית אסור לחלוץ וצריך ששתי רגלי' יהי' ראוין לחליצה, ע"כ יכול להיות שברגלו השמאלית שהוא גילעהעט במקצת לא יוכל למודקס רגלו היטב אכרעי'. ומ"מ לו לא הי' אח היינו מקילין לחלוץ בב' רגליו הגם שבתשו' שואל ומשיב תנינא ח"ג סי' קכ"ג בתשו' השני' שהשיב לק' סקאהל כ' בעובדא דשם שאם רגל השמאלי שהוא שמאלו של כל אדם כאיב לי' פשיטא שיחלוץ בימין לכל העולם אילו בעובדא דידי' לא הי' איטר מנעוריו וגם אולי הי' כאיב לו מילדותו ומחמת הכאב עקר שמאלו ברישא כמבואר שם. אמנם בנ"ד בעי חליצה בב' רגלים ע"כ אם יש אח אחר לחלוץ למה נעייל לספיקא:

ג ע"כ הדבר פשוט דהאח השני יחלוץ כמ"ש בתשו' דברי חיים ח"ב סי' קע"ו דאם יש איזה עדיפות בחליצת הקטן מהגדול חליצת הקטן עדיף. גדולה מזה מבואר בכנה"ג ס"ח אות מ"ה דמי שהי' קטע וחגר ושאר מימי הגוף כיוצא בזה הנכון שאם יש אחר שלם בגופו שיחלוץ האחר ולא הוא. הגם דבשאר מומי הגוף לא נודע לנו טעמו. ואולי הטעם משום דאמרינן יבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה וה"ה לשאר מומין כמבואר בסי' קס"ה ס"ג ואם הי' אחר ליבם הי' אמרינן לה שיבם האחר וכופין אותה. ע"כ גם לחליצה עדיף האחר. כ"ש בנ"ד שיש כמה ספיקות בחליצה והאח הגדול הוא גילעהמט במקצת כ"ש שהאח האחר עדיף:

תוכן העניינים

בית יצחק אבן העזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה