בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
סימן עג
ב"ה פשעמיסל "אהיה כטל לישראל' לפ"ק:
הרב הגאון הצדיק בנש"ק המפורסם מוהר"ר אהרן האלברשטאם אבד"ק
סאנדיץ:
בדבר השאלה באשה ששמה מעריסה רחל וכן חותמת עצמה וכן קורין לה אבי' ואמה ואחותה ואנשי העיר וקרובי' לפרקים קראו אותה רחל ולפעמים ראזיא (ונכתב בשאלה בטעות רוזע) ואנשים שאינן מכירין אותה קראו אותה ראזיא וכן קראו אותה נכרים ועי"ז לא נודע לנו איך רוב קראו אותה. וזה כחמשה שנים שנתגרשה מבעלה ונכתב בגט רחל כי לא ידעו המסדרים משם ראזיא ובמשך חודש אחר הגט נודע להב"ד שקראוה מקצת ראזיא וכתבו הב"ד למקום שהבעל שם ליתן גט אחר ורצה סך מסוים על כן לא גירש ונמשך הדבר חמשה שנים וכעת עשתה שידוך אחר ושמע הבעל מזה וכתב שכבר הצריכה ב"ד גט אחר אם כן יעשו דבר מה והתפשר הרב עמו לתת לו סך שני מאות ר"כ ונסעה האשה למקום שהבעל שם וגירשה מחדש ועתה האשה רוצה להנשא לבעל ששידכה עמו קודם צ"א יום מהגט השני כי החתן אינו רוצה להמתין וינתק קשר התנאים ויש חשש שתצא לתרבות רעה על כן נפשו בשאלתו אם יש להתיר לישא קודם צ"א יום. והנני כותב השאלה כפי מה שסיפר לי פא"פ הרבני המופלג מהר"ד בערגער מק' נוסף על מכתב כת"ה:
א תשובה מה דפשוט בעיני כ"ת דהגט הראשון הי' כשר עפ"י דין אנא לא ידענא דנהי דאם הרוב הי' קורין אותה רחל כשר בדיעבד כמבואר בב"ש ס"ק א' שכ' חניכה שהכל קורין כותבין לכתחילה רק החניכה דחניכה, שהרוב קורין כשר וכש"כ בעיקר השם שהרוב קורין. אמנם בנ"ד שלא נודע אם הרוב קראו לה רחל ושמא רק המיעוט קראו רחל ויש חשש אפילו בדיעבד אך י"ל דשם העריסה החתימה והמיעוט בזה עיקר נגד מה שקורין הרוב כמ"ש בטיב גיטין בלקוטי שמות סעיף ט"ז ע"כ אם כתב עיקר השם כשר בדיעבד וכש"כ דשם ראזיא הוה שם נכרי והגאון מהרש"ק כתב דאין להזכיר שם כזה בגט רק דאנו כותבין שמות אלה כמ"ש הגאון מסאנדיץ ח"ב אה"ע סי' קמ"ב וכ"כ ד"ז בח"ס עכ"פ היכא שכתבו רחל ולא כתבו שם של נכרים והשם שכ' היא מעריסה וחתימה וספק אם הרוב קורין כשר בדיעבד. אמנם לענין אם צריך להמתין צ"א יום מגט השני הנה בש"ע אה"ע סי' י"ג מבואר ברמ"א סעיף ט' דיש לחוש לסברא הראשונה והיא שיטת הר"י סוף גיטין דאף אם לא נתגרשה רק מחשש לעז מונין מן השני וכש"כ בנ"ד שהב"ד צוו לכתוב גט שני וניתן להבעל סך מסוים שגירשה דמונין מן השני. ואינו דומה למה שהביא ב"ש ס"ק י"ד דבגירש מעצמו א"צ להמתין דשם גרש מעצמו א"צ להמתין משא"כ כשעשה על פי בית דין. אמנם עיינתי בתשובות הרשב"א חלק רביעי דפוס פיעטערקאב סי' ל"ד והוא התשובה שהביא הבית יוסף סי' י"ג נראה מלשונו שם שהצריכו גט לרוחא דמילתא. ונראה שעפ"י ב"ד נתן הגט ומ"מ לא צוה להמתין צ"א יום וזה דלא כב"ש שמביא שם שנתן מעצמו וצ"ע. וצ"ל דשם מיירי שאמרו לו לרוחא דמילתא שיתן גט ולפ"ז ה"ה בגט שני שנאמר שנתן לרוחא דמילתא י"ל דא"צ להמתין אך מ"ש שבתשובות הרשב"א הנ"ל שנתברר שלא היה בקדושין ממש והוה גרושה מאיש שאינו אישה בזה כתב דא"צ להמתין משא"כ בנתן גט שני מחמת לעז כיון שהי' בעלה מתחלה ע"כ מונין מגט שני כמ"ש בתשובות הרשב"א סי' כ"ד הנדפס מחדש והיא התשובה שרמז עלי' הב"י ע"כ גם בנ"ד צריכה להמתין:
ב ולכאורה יש להתיר מטעם דבישועות יעקב סי' י"ג כתב בפי' הקצר דר"ת ור"י סוף גיטין פליגי בפלוגתא דרב ושמואל דשמואל ס"ל גיטין י"ח דמונין משעת כתיבה והטעם כיון שאינו רשאי להתיחד בין כתיבה לנתינה א"צ להמתין ג"ח משעת נתינה וכש"כ בגט אחר גט דודאי אינו רשאי להתיחד אם לא ע"י קדושין אחרים א"צ להמתין ואף לרב דס"ל משעת נתינה אפשר דמודה לר"ת ושיטת ר"י דבודאי הלכה כרב דמשעת נתינה אף שאסור להתיחד ובזה מיושבים דברי מהר"מ לובלין עיי"ש א"כ כיון שכ' בתשובת מהרלב"ח סי' י"א דבאמת הלכה כשמואל דר' יוחנן בירושלמי פ' החולץ ס"ל כשמואל ורק לחומרא פסקינן כרב ובשעת הדחק י"ל דסמכינן אירושלמי א"כ גם בנתן גט שני י"ל דסמכינן אירושלמי דלשמואל גם בגט שני א"צ להמתין:
אמנם ז"א דבתשובות הרשב"א ח"ד הנ"ל סי' כ"ד מבואר להדיא דלא כישועות יעקב רק דאפי' לשמואל דס"ל מונין משעת כתיבה מ"מ בנתן גט שני מחמת לעז מונין מגט שני. ועוד דאף המהרלב"ח לא סמיך בשעת הדחק רק בנתן גט והותנה שלא תתגרש רק אחר שנתים משא"כ למנות משעת כתיבה כשמואל כתב שם להדיא דמצד המנהג הלכה כרב ואין להתיר למנות משעת כתיבה:
ג אמנם י"ל בנ"ד שיש חשש שתצא לתרבות רעה ונ"ל דכדאי הוא ר"ת לסמוך עלי' בשעת הדחק שהרי בתשובות מהר"מ מינץ ס' סמך אדעת ר"ש הזקן במיניקת מחשש שלא תצא לתרבות רעה והובא ברמ"א סי' י"ג אך בח"ס חיו"ד סי' שכ"ב כתב דאין ראיה ממינקת דשם היה התקנה לתקנת הולד וא"כ כשאנו רואין שעוד יגרע לולד אם תצא אמו לתרבות רעה אמרינן בשם הילד א"א בתקנת חכמים ולפ"ז לענין הבחנה אין ראיה דמקילין במקום חשש שלא תצא לתרבות רעה ועיין תשובות חוות יאיר סי' קמ"א מ"מ יש סברא לאמר דבשעת הדחק סמכינן אר"ת שהרי בטו"ז סי' י"ז ס"ק ט"ו פוסק כמהר"א מזרחי דבפלוגתא בתקנות עגונות אזלינן לקולא בשעת הדחק. אך הש"ך ביו"ד סי' רמ"ב הוכיח דבאיסור דאורייתא אף בשעת הדחק לא סמכינן להקל וזה דלא כדעת הר"א מזרחי מ"מ בדרבנן אף הש"ך מודה דסמכינן להקל:
ד ועוד נראה דהנה הרב המחבר מביא סי' י"ג סעיף ט' מי שנתגרשה ויצא קול פיסול על גט והוצרכו גט אחר י"א דצריכה להמתין מהגט הב' וי"א שא"צ להמתין כו' וא"כ כל היכא שכ' המחבר ב' דיעות הלכה כדיעה ב' להקל כמ"ש הכנה"ג בא"ח סי' שי"ח הובא באריכות בס' יד מלאכי כללי הש"ע אות י"ג ובפמ"ג בפתיחה לא"ח בהנהגות השואל אות כ"א. א"כ דעת המחבר להקל כר"ת רק דרמ"א כ' ויש לחוש לסברא הראשונה על כן י"ל דגם הרמ"א מודה בשעת הדחק ועיין במג"א סי' רמ"ח שכ' דצורך גדול שוה להפסד מרובה הגם דזה לאו כללי הוא דשעת הדחק מודה רמ"א מ"מ בנ"ד דיש לחוש שתצא לתרבות רעה ר"ל הי' כצורך גדול והפסד מרובה ובדרבנן הוא דהרי בודאי לא נתייחדה עמו שהמגרש הוא בעיר אחרת וכבר נשא אשה אחרת ע"כ בדרבנן שומעין להקל דלא החמיר הרמ"א בכה"ג עוד י"ל כיון דבעיר סאנץ לא נתפרסם הדבר שיש חשש על הגט ושיקבלה גט מחדש ששם לא נתגרשה והיא תנשא בעירה גם הרב אב"ד אמר להמגרש שבאם לא ירצה לגרשה תנשא מגט הראשון עדיף מקול שיצא לעז שהרי הוא קול ושוברו עמו ועיין בפת"ת סי' קכ"ט מביא בשם השואל בחמדת שלמה סי' ע"ב דלא רצה ליתן גט שני משום שאז תצטרך להמתין ג"ח ע"כ מצדד להתיר בלא גט שני ולענ"ד זה חומרא דאתי לידי קולא ואיך נקיל מטעם שמא יבוא לידי ספק דרבנן.. ע"כ יש ליתן גט לצאת מידי ספק ולעשות שיגרש הבעל בעצמו בלא ב"ד וא"ל דעושה ס' דרבנן בידים דכיון דעושה כעת מחשש איסור א"א ל"ה כעושה ס' בידים כמ"ש בשעה"מ פ"ה דמקוואות לענין ביטול חמץ דעושה מס' דאורייתא ס' דרבנן והארכתי מזה בספרי לא"ח סי' ס"ט אות ג'. גם ל"ה זלזול מדרבנן כיון שאין הס' באין בב"א כמ"ש שם. ומ"מ לדינא צ"ע. ואם לפי חוות דעת כת"ה יש חשש שתצא האשה לתרבות רעה אם לא יתיר לה גם אם לא יהי' ע"י היתר זה פירצה להתיר בלי צ"א יום יוכל כת"ה להקל וד' יצילנו משגיאות. ושוב הראו לי דברי הכנה"ג בהגהות סי' י"ג סעיף י"ב דמסדר הגט שנתן גט שני לאחר ימים שנתן גט א' מפני שיצא קול על אחד מהעדים שגנב מונין זמן הבחנה מהגט הא' מהר"ש הלוי חלק אה"ע סי' י"ג ועל כרחך הטעם משום דבקול לא נפסל העד ול"ה הגט רק לרוחא דמלתא על כן מונין מהראשון:
והנני ידידו ש"ב