בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
סימן סז
ב"ה לבוב תרנ"ז לפ"ק:
לכבוד ידיד' הרב הגאון החריף ובקי שלשילתא דיחוסא כש"ת מ'
חיים
ארי'
הלוי נ"י איש
הורוויץ וכעת אבד"ק
קראקא יע"א:
ע"ד האיש אשר אשתו נשתטית זה שבע שנים וכארבע שנים חלפו מעת אשר נתנוה לבית המשוגעים במחלקת החולים שאין להם תרופה וכת"ה יצא ראשונה להתיר לו לישא אשה על אשתו אך בדבר הכתובה והנדן אומר הבעל שאין לו מאומה וכ"ת מסתפק אם מטילין חרם עלי' או שבועה שאין לו:
א תשובה בגוף ההיתר הנני נמנה לדבר מצוה דאחרי שהיא בבית המשוגעים א"צ ליחד לה בית ולזונה דשם נותנין לה מזונות אך צריך להשליש טראטע דאולי לא ירצו להחזיקה שמה יתן לה מזונות אז לפי כחו אמנם בדבר הכתובה שהיא סך 36 ר"כ יראה כת"ה שישליש סך כזה כי הוא דבר מצער. ומלשון הב"ח והב"ש יראה שהחיוב להשליש וסך כזה יוכל הנעלב להמציא לו. וכן הנהגתי כמה פעמים. אמנם בדבר הנדן שאין לו להשליש לכאורה יש להסתפק אם מחויב למכור ביתו וכלי תשמישו ולהשליש דמבואר בסי' רל"ב סעיף ט"ז דמי שנדר לתת לבתו שנשתדכה סך מעות ונתקלקלו החובות שלו אינו מחויב למכור ביתו וכלי תשמישו דאין לך אונס גדול מזה וכ' הש"ך דאדעתא דהכי לא נשבע והוא מתשו' הרא"ש שכ' דאיכא אומדנא והמ"ל פ"ו מזכי' הקשה הרי הדבר תליא ג"כ בהצד השני ול"ש אומדנא כמ"ש תוס' כתובות מ"ז ע"ב ותי' דהך דתשו' הרא"ש שאני דאין כאן חיוב רק מצד השבועה. עוד כ' דהך דתשו' הרא"ש דאיכא אומדנא גדולה שאני עיי"ש א"כ בנידן נשתטית דלע"ע כל עוד שלא נתגרשה אין כאן חיוב כתובה ונדוניא דלא נתנה לגבות מחיים רק דהחיוב להשליש מכח אומדנא דאדעתא דהכי נסבה שאם יהי' אונס ולא יוכל לדור עמה שלא יקח אחרת עד שישליש דשמא לא יהי' לו כשתשתפה ותוכל לקבל הגט וכיון דמכח אומדנא הוא איכא אומדנא להיפך ואדעתא דהכי לא נסבה שיצטרך למכור כלי תשמישו ובית דירתו אם לא יוכל לדור עמה ויצטרך לישא אחרת ע"כ יש מקום לומר דא"צ למכור וכבר כתבתי כעין זה בספרי ליו"ד ח"א סי' ל"ג לענין שוחט שהתפשר לתת מעות לאחד ולא נתן אם מחויב למכור כלי תשמישו או השני מחויב להמתין:
ב ובעיקר הדין דבית דירתו א"צ למכור שכ' בתשו' הרא"ש כלל ח' סי' ד' אולי ל"ש אומדנא במקום שרוב אנשי עירו דרים בשכירות ורק השועים יש להם בית דירה ודוקא בימים קדמונים שכל א' הי' לו בית דירה שייך אומדנא משא"כ בזה"ז אך באמת אין לחלק דגם בזה"ז שייך אומדנא דדירתא דאינשי לא מזדבנא כדאמרינן בב"ב דף ד' ועדיין צ"ע אם מחויב למכור כלי תשמישו דכיון דאנן עבדינן תקנה להאשה שכתשתפה תקבל ממנו גט ונדוניא צריכין אנחנו לחוש שמא יבריח אח"כ נכסי' ע"כ צריכין לעשות תיקון שיתן טאבעלע המועיל אם אינו רוצה למכור דירתו:
ג ולענין הספק שנסתפק כת"ה אם מטילין עלי' חרם או שבועה שאין לו לכאורה סגי בתנאי שמתנין עמו שאם הטעה הב"ד ויש לו נכסים אין בהיתר ממש ויעבור על החרם אך שצ"ע אם מהני תנאי בהיתר חדר"ג דא"א להתיר ע"י שליח הגם שמצינו הפרת הבעל בתנאי כמ"ש מוח"ז הגאון רעק"א הובא בפ"ת סי' רל"ד סק"ב ומה"ט כתבתי בספרי חא"ח סי' קט"ז סק"ח דמהני תנאי בהתרת חכם מ"מ כתבתי שם דאם חכם מתיר בלא פתח הוה כבעל ול"מ ע"י שליח ול"מ תנאי ולפ"ז בהיתר חרמי ציבור דל"ב פתח ל"מ תנאי אך לפמ"ש הפוסקים דבדבור בעלמא ל"ב תנאי שאפשר לקיים ע"י שליח שוב מהני תנאי וכן מוכח מסנהדרין ד' ע"ב דמהני תנאי בסמיכה אף דא"א ע"י שליח ומ"מ אין לסמוך ע"ז דהכי כל המאה רבנים יטילו תנאי ואולי מהני תנאי של מקצתן מ"מ לא נהירא להטיל תנאי ואם הדבר ספק אם יש להבעל יוכל' להטיל עליו חרם. ומרוב הטרדה אקצר:
והנני ידידו דו"ש